מה שתופס אותך מייד ב-אייר זום פלייט 95 הם שני מעגלים ענקיים בחלק החיצוני של המידסול, כאשר מעטפת קרבון-פייבר גאומטרית משתלבת בינהם במין תנועה אובלית מתמדת. כבר בתור נעל העיצוב החדשני והמבריק נחרט אצלי בעוצמה בזיכרון, וכמובן שהייתי חייב לחקור מה עומד מאחוריו.
אייר זום פלייט 95
היום אריק אוואר (Eric Avar – ההגייה היא אֵיְיבר) הוא סגן הנשיא לעיצוב וחדשנות בנייקי, אבל ב-1995 הוא היה מעצב מן השורה שעבד בעיקר על נעלי כדורסל. לאורך השנים אוואר הפך לאחראי על כמה מהקלאסיקות הגדולות ביותר של נייקי כמו ה-אייר טריינר 1, ה-פואומפוזיט של פני הארדוויי וסדרת קובי של קובי בריאנט. אם נוסיף לרשימה המכובדת הזו את ה-אייר זום פלייט 95, זה די ברור מדוע היום הוא זכה למעמד של מעצב-על בחברה ולתפקיד כל כך בכיר.
הכח המתפרץ של ג׳ייסון קיד
בשנת 1994 הגיע לליגה פויינט גארד צעיר ממכללת קליפורניה בשם ג'ייסון קיד (Jason Kidd). הוא נבחר במקום השני על ידי הדאלאס מבריקס וכבר בשנתו הראשונה הציג כדורסל וירטואוזי ומרהיב. קיד היה שד משחת שאהב משחק מהיר והתקפי, היכולות שלו היו מבוססות על כוח מתפרץ, מהירות, מסירות מלהיבות וקליעה טובה מבחוץ.
בדראפט 1994 היו שחקנים יעילים ושקולים יותר כמו גראנט היל (בחירה מספר 3) או ג'ואן הווארד (בחירה מספר 5), אבל קיד הצית אש במגרש ובעיקר מכר מנויים, נייקי מייד התאהבה בו. בסוף העונה קיד נבחר לרוקי השנה (ביחד עם גראנט היל) ולקראת שנתו השנייה בליגה, נייקי רצתה לעצב עבורו נעל שתתאים לאופי המשחק הייחודי שלו.
נעל שהיא כמו דלי
אוואר מאמין שעיצוב הוא איזון בין מדע לאומנות. תהליך העבודה שלו תמיד מתחיל מהבעיה שצריך לפתור, ובמקרה הזה הבעיה הייתה צורת המשחק של ג'ייסון קיד. אוואר טוען שקיד ממלא תפקיד התקפי של כמעט רץ אחורי בפוטבול, ושצריך לעצב נעל שתשלוט בכוח המתפרץ, במהירות ובעוצמה שהוא משחק בה. המטרה הייתה לייצר נעל שהיא כמו דלי שכף הרגל אמורה לשקוע לתוכה, ושאמורה לשלוט בתזוזות חיצוניות ובכוחות שהוא מפעיל עליה.
בתנועה מתמדת
באותה תקופה אוואר התחיל לחקור צורות גיאומטריות ותנועה, כך הוא הגיע לרעיון להוסיף תמיכה בצורת שני מעגלים באזור הפור-פוט והעקב. המעגלים העניקו לנעל תחושה שהיא בתנועה כל הזמן, גם כאשר איש לא משחק איתה. אוואר רצה לחזק עוד יותר את אזור המידסול, ולכן הוסיף מעטפת קרבון-פייבר שהוא חומר קליל וחזק. המושג שהדהד אצלו בראש כל הזמן היה "אנטומיה גאומטרית", והוא שיחק עם צורות וחומרים כדי להגיע למיזוג בין מעגלים לקווים ישרים. המטרה הייתה לכופף צורות כדי להעניק לנעל תחושה של מהירות.
עידן הזום אייר
מלבד העיצוב החדשני, הנעל גם סימלה עידן טכנולוגי חדש בנייקי – זום אייר (Zoom Air). בניגוד לבועת האויר המסורתית, טכנולוגיית הזום אייר התבססה על סיבים מתיחים, היא תפסה פחות נפח והייתה יותר רספונסיבית. נייקי התחילה לשלב את הזום אייר בנעלי הריצה והפוטבול שלה, וה-אייר זום פלייט 95 הייתה נעל הכדורסל הראשונה שזכתה לטכנולוגיה הזו*. פוינט גארדים כמו טים הארדוויי, ת'רל ברנדון ומוקי בליילוק מייד התאהבו בה, מאחר והיא העניקה ריכוך וקפיציות, ועם זאת ידעה לספק תמיכה חזקה ותחושה קרובה לקרקע כדי שיוכלו להרגיש את המגרש.
* הטכנולוגיה עצמה נקראה בהתחלה טנסייל (Tensile) ולא זום. נעל הכדורסל הראשונה שיצאה תחת טכנולגיית הטנסייל הייתה ה-AIR GO LWP של פני הארדוויי. ה-אייר זום פלייט 95 היא הנעל הראשונה שיצאה לאחר שהחליפו לשם הקליט יותר – זום, שמופיע עד היום בנעלי הביצועים של החברה.
המעגלים הגדולים באזור המדיסול, תוספת הקרבון-פייבר והזום אייר בסולייה, הפכו את הנעל לפורצת דרך מבחינה עיצובית וטכנולוגית, והחברה מקפידה כל כמה שנים להוציא אותה בגרסת רטרו. היום היא נחשבת לאחת מפסגות היצירה של אריק אוואר, שהצליח ליצור את אחד האהובים והזכורים בתולדות החברה.
