ה-אייר מקס 95 הייתה זיקוק מופלא של שנות התשעים, בועת אויר ענקית, צבעים זרחניים ומראה אגרסיבי שקשה להתעלם ממנו. היא שווקה אומנם כנעל ריצה, אבל מהר מאוד הפכה לכוכבת גדולה ברחובות ובתרבות הפופ. היא המשיכה את מתקפת החדשנות של נייקי, וחיזקה את מעמדה של בועת האייר מקס כדבר הכי גדול שהיה באותה תקופה. שנתיים לאחר מכן היה צריך לנצל את המומנטום, לייצר נעל שלא רק תביע את רוח התקופה, אלא תנבא את העתיד ותפרוץ גבולות חדשים, זה התפקיד שאליו לוהקה ה-אייר מקס 97.

אייר מקס 97

אבל רגע, מה עם האייר מקס 96… אז האייר מקס 96 הייתה נעל ניינטיז נהדרת עם עיצוב לא מספיק מושך. ההצלחה הגדולה של האייר מקס 95 האפילה עליה, וכאילו זה לא הספיק, האייר מקס 97 מחקה אותה כמעט לגמרי מההיסטוריה.

אפוקליפסה עכשיו

שנת 1997 לא רק סימלה את סוף העשור, היא הייתה גם סוף של מאה וחשוב מכך סוף של מילניום. המין האנושי מצא את עצמו עומד בפני עידן חדש עם הרבה פחדים וחששות מהעתיד לבוא. יעידו על כך גל של סרטים עתידניים שיצאו באותה שנה וזכו להצלחה גדולה כמו ה-אלמנט החמישי, גברים בחלל ו-גברים בשחור. שנה לפני כן יצא היום השלישי (1996) ושנה לאחר מכן ארמגדון (1998), כולם סרטי חלל אפוקליפטים שמתארים עולם שבו כדור הארץ עומד להיחרב. ב-1997 יצא גם אחד מאלבומי הרוק הגדולים ביותר בכל הזמנים, OK Computer של רדיוהד תיאר את הפחד מהשתלטות הטכנולוגיה על העולם ועסק בתחושת הניכור של האדם.

מעצב שחלם להיות כדורגלן

לתוך האקלים הקודר הזה מונה לנעל החדשה בסדרת האייר מקס המעצב כריסטיאן טרסר (Christian Tresser). טרסר הגיע לנייקי מחברת ריבוק לאחר שעבד שם על דגמי לייפסטייל ובעיקר על נעלי כדורגל. הוא אמריקאי יליד קליפורניה שהחלום שלו היה להיות שחקן כדורגל. בעיניי כבר העובדה הזו הופכת אותו לעוף מוזר ולאישיות לא שגרתית. כמעצב הוא הושפע בעיקר מהטבע ומההוויה של הרגע, ופחות ממעצבים אחרים או מגמות אופנה נפוצות. נייקי ביקשו ממנו לעצב את הנעל הכי טובה שהוא יכול לחשוב עליה, אחד המנהלים גם הוסיף שהעתיד שלו כמעצב תלוי בנעל הזו אז שלא יהרוס את ההזדמנות.

טבע עתידני

טרסר דווקא לא הושפע מהלחץ המתון שהופעל עליו וניגש להתחיל לעצב. הוא ידע שהוא רוצה ללכוד את רוח התקופה, העולם כאמור הושפע מסוף המיליניום והרבה עיצובים הושפעו ממראה חללי ועתידני. גם הוא רצה ללכת לכיוון הזה ולכן אסף חומרים וטקסטורות מטאליים, והרכיב מהם סקיצה שמוכרבת מרצועות 3M רפלקטיביות ופאנלים של מאש וסווייד. הוא רצה לשלב בין מראה עתידני לטבע, לכן את ההשראה הראשונה הוא לקח ממראה של טיפה שנוגעת במים, או גלים שמתקרבים לחוף, כך הוא יצר את המעגלים הרפלקטיביים שמקיפים את הגפה של הנעל ומעניקים לה את המראה שכל כך מזוהה איתה.

בניגוד לדעה הרווחת שהצבע המטאלי של הנעל נלקח מרכבות קליע יפניות (Silver Bullet) הוא נלקח דווקא משלדה של אופני הרים בצבע כרום שהיו פופולארים באותה תקופה. "אייר מקס אופני הרים" זה שם קצת מעפן, אז הסילבר בולט נדבק אליהן ונשאר עד היום.

כרית אויר ענקית

האייר מקס 97 הציגה את כרית האויר הגדולה ביותר של נייקי עד לאותה תקופה. המהנדסים של נייקי הצליחו להכניס יחידה שלמה ענקית, מהעקב עד לחלק הקדמי של הנעל. למעשה היא הייתה כל כך גדולה, שכבר לא הייתה הפרדה בין הכרית האחורית לקדמית. האתגר העיצובי הגדול היה לתכנן סולייה שתהיה יציבה, אסתטית ופרקטית, למרות שהיא מכילה בעיקר גז ולא חומר מוצק. בסופו של דבר טרסר מצא פיתרון כאשר יצר הפרדה קלה בין כריות האויר בחלק האחורי של הסוליה. את מעט הקצף הגלוי שנשאר בסוליה הוא צבע בלבן פנינה. עוד אלמנט עיצובי חדשני שזכה פחות להכרה הוא מערכת שרוכים נסתרת שמשתלבת עם המראה הגלי והעתידני של הנעל.

סימן אגודל למעלה

בישיבה הראשונה שבה הציג טרסר את העיצוב למועצת המנהלים היו הרבה תזוזות של אי נוחות. הנעל הייתה שונה מאוד ממה שהיה מקובל באותה תקופה וזה בהחלט לא התוצאה שכולם ציפו לה. יחד עם זאת, האדם החשוב ביותר מסביב לשולחן, וזה שקובע אם הפרויקט יצא לדרך (מארק פארקר) סימן אגודל למעלה, וזה כל מה שהיה צריך כדי להתחיל להניע את תהליך הייצור והשיווק. חדשנות טכנולוגית ועיצובית תמיד מלווה בלקיחת סיכונים, ואנחנו רואים באופן עקבי שלמרות התנגדויות פנימיות, נייקי מצליחה באופן עקבי לקבל שורה של החלטות נכונות שמצעידות את סדרת האייר מקס קדימה.

השם הראשוני שנבחר לנעל הוא Air Total Max 3, לאחר מכן הוא שונה לשם הכללי Air Max וכאשר הדגם הוחלף ב-Air Max 98, התקבע השם הסופי – Air Max 97.

הנעל של מלאני סי ופני הארדווי

הנעל הושקה בסתיו 1997 במחיר של 150$. זה היה סכום פסיכי באותה תקופה וכ-10$ יותר מהאייר מקס הקודמות. לצורך השוואה, אותו סכום מקביל היום ל-240$, שזה גבוה יותר מהמחיר של רוב הסניקרס בשוק (להוציא ריסייל כמובן). למרות זאת האייר מקס 97 זכתה להצלחה פנומנלית, אצל הרצים, ברחוב ובתרבות הפופ. כיכבו איתה מלאני סי מהספייס גירלס, הראפר ביג פאנס, וספורטאיי על כמו פני הארדווי, מייקל ג'ונסון ו-קארל לואיס הגדול. גם בתיכון שלי היא כיכבה ואני זוכר כמה לא אהבתי את העיצוב שהזכיר לי נעלי ליצן. היום אני קצת יותר שלם איתו ואפילו אוהב אותו לפעמים, אם כי היא בטח לא האייר מקס האהובה עלי ביותר.

הצלחה גדולה באיטליה

באופן מפתיע ההצלחה הגדולה ביותר של הנעל הייתה דווקא באיטליה. מצד שני, אולי זה לא כל כך מפתיע שעם שידוע בחיבה לאופנה גבוהה, ידע לזהות עיצוב כל כך חדשני ואקסצנטרי. מאוחר יותר נייקי תוציא מהדורת פרימיום אקסקלוסיבית במיוחד עבור השוק האיטלקי שאף יוצרה במדינה.

שיתוף הפעולה הראשון הגדול של הנעל היה ה-Nike Air Max 97 True Baroque Brown שיצאה ב-2004. לאחר מכן הגיעו שלל שיתופים כמו ה-Nike Air Max 97 UNDFTD שיצאה ב-2017, ה-Nike Air Max 1/97 Sean Wotherspoon שגם כן יצאה ב-2017 וכמובן ה-Air Max 97 Off White שיצאה ב-2017 ו-2018.

רלוונטית מתמיד

למרות ההצלחה הגדולה, האייר מקס 97 שכבה בסך הכל שנה אחת על המדפים עד שהוחלפה ביורשת שלה, האייר מקס 98. יחד עם זאת, העובדה שהיא הקדימה את זמנה והייתה פורצת דרך מבחינת אסטיקה וביצועים, הפכה אותה לקאלסיקה על זמנית ולנעל שדורות חדשים ממשיכים לגדול עליה כל הזמן. אנחנו בשנת 2020 והאייר מקס 97 רלוונטית מתמיד, מככבת ברחובות, ועדיין נראית כמו העתיד.