הפרק הקודם הסתיים עם הסירוב של מייקל ג׳ורדן להיפגש עם נייקי, למרות הפצרות חוזרות ונשנות של הסוכן שלו, דיוויד פאלק. בסופו של דבר פאלק בחר להיפגש עם המנהלים של נייקי מאחורי הגב של ג׳ורדן כדי לשמוע מה יש להם להציע, בפגישה הזו נולד לראשונה הרעיון למותג אייר ג'ורדן.

אייר ג'ורדן 1: הפגישה הגורלית עם נייקי

הפגישה התקיימה במשרד של דיוויד פאלק בווישנגטון. פאלק הוא זה שדיבר ראשון ואמר שהוא מעוניין לשדך את טכנולוגיית ה-"אייר" של נייקי לג'ורדן. באותה תקופה לנייקי היה כבר אויר כבר בנעליים, אבל זה לא היה דומה בכלל לטכנולוגיה של היום, למעשה בנייקי חשבו לוותר עליה כי היא לא הצליחה להתרומם.

רוב סטראסר שאל איך יקראו למותג סביב ג'ורדן? פאלק הופתע מאוד מהשאלה, הוא חשב טיפה ומשום מקום שלף אייר ג'ורדן. המעצב פיטר מור זינק מהכיסא שלו בפליאה, "אייר ג'ורדן, כמו חברת התעופה מהמזרח התיכון?" (הכוונה לאייר ג'ורדניאן). אבל סטראסר מיד קלט שזה שם טוב ואישר אותו.

טוב שיש הורים

פאלק ידע שלבד הוא לא יצליח לשכנע את ג׳ורדן להגיע לפגישה עם נייקי. הוא התקשר להורים של ג'ורדן, ג'יימס ו-דלוריס, והסביר להם שנייקי מציעה את העסקה הכי טובה לבן שלהם, אבל הם חייבים לעזור לו לשכנע את מייקל להגיע לפגישה. ג׳יימס ודלורס ידעו שיש להם בן עקשן, אבל שהוא גם ילד מחונך שיעשה מה שההורים שלו מבקשים, גם אם הוא לא ממש האמין בזה. ג'ורדן כצפוי קיבל את עצת ההורים שלו, והסכים לטוס איתם למטה הראשי של נייקי באורגון. לימים ג'ורדן הודה שהוא הגיע לפגישה עם נייקי, למרות שהוא ידע בבירור שאין סיכוי שהוא יחתום על חוזה מולה.

לוגו מכנפי טיסה

מפיות נייר לא לקוחות רק מסיפורים על החתמות בכדורגל הישראלי. בטיסה חזרה לפורטלנד, סטראסר ופיטר מור שתו הרבה אלכוהול, מור השתמש במפיות שמקבלים עם הכוסות כדי לשרטט סקיצות ללוגו של המותג החדש. בשלב מסוים הטייס של חברת יונייטד יצא לתא הנוסעים כדי להגיד שלום לכמה חברים, ולפתע מור שם לב לסיכת כנפי הטיסה שלו. הוא לקח מפית נוספת והחליף את הסמל של חברת יונייטד בכדורסל. ככה נולד הלוגו הראשון של המותג אייר ג'ורדן.

להיראות כמו ליצן

בפגישה עם נייקי נכחו מייקל ג'ורדן, ההורים שלו ג'יימס ודלוריס, רוב סטראסר, סוני וקארו, הווארד ווייט והמעצב של הנעל פיטר מור. נייקי החליטו שאת הפגישה הזו אסור לפספס ולכן הכינו פרנזטציה מושקעת שכללה את הנעליים עם הלוגו החדש, אבל גם הוסיפו על דעת עצמם קו ביגוד שלם סביב המותג אייר ג'ורדן.

כל הקולקציה שהוצגה הייתה בצבעים של השיקגו בולס: אדום, שחור ולבן. כדי להוסיף עוד קצת פלפל, ברקע התנגן השיר Jump של הפוינטר סיסטרס. ג'ורדן היה קריר ולא דיבר יותר מדי, הוא כן טרח לציין שהנעליים מכוערות, ושהצבעים יגרמו לו להיראות כמו ליצן, הוא רצה בכלל נעליים בצבע תכלת כמו של המכללה שלו, צפון קרוליינה.

מור השיב שליגת ה-NBA לא תאפשר לו לשחק עם התכלת של צפון קרוליינה, ושהוא כרגע שחקן של השיקגו בולס שהצבעים שלה הם אדום, שחור ולבן. ג'ורדן הוסיף שהוא לא אוהב את כל הריכוך שמכניסים לסוליה שהופכת אותה לגבוהה, הוא דווקא מעדיף לשחק עם סולייה דקה כדי להרגיש את המגרש. מור וסטראסר הקשיבו היטב והשיבו שהם מוכנים לשבת איתו ביחד ולתכנן נעל במיוחד עבורו. התשובה הזו מאוד הרשימה את ג'ורדן, הוא מאוד רצה להיות מעורב בתהליך היצירה ולא רק לקבל נעל מדף עם השם שלו מודבק עליה.

שבע מיליון דולר לחמש שנים

הם עברו לחדר ישיבות נוסף שם הציגו לג'ורדן ולפאלק את אסטרטגיית השיווק וכמה וכסף ומאמץ הם הולכים להשקיע בה. פה פאלק התערב ואמר שהוא מבקש להכניס לחוזה השקעה של לפחות מיליון דולר בשיווק מצד נייקי, זה היה סכום מטורף יחסית לאותה תקופה. סטארסר ניגש באותו רגע למשרד של פיל נייט ואמר לו שהם רוצים להוציא על השיווק של ה-אייר ג'ורדן מיליון דולר. נייט הימהם, גימגם אבל לא השיב בשלילה. לאחר מכן נייט נכנס בעצמו לחדר והציע לג'ורדן 2.5 מליון דולר לחמש שנים, כולל מניות בחברה שלבדן שוות 4.5 מיליון דולר. כלומר שווי החוזה הראשוני של ג'ורדן יעמוד על 7 מליון דולר.

פחד מחתול בשק

כדי להבין כמה ההצעה של נייקי הייתה חריגה, לכוכבים הכי גדולים של הליגה באותה תקופה, מג'יק ג'ונסון ו-לארי בירד היה חוזה בקונברס על סכום של 100,000 דולר לשנה. ג'יימס וורת'י, שכיכב עם ג'ורדן בצפון קרוליינה והגיע לליגה שנתיים לפניו, חתם על חוזה עם ניו-באלאנס עבור 180,000 דולר לשנה. למרות זאת, נייקי הייתה מוכנה להציע לג'ורדן סכומים עצומים בהרבה מבלי ששיחק אפילו שנייה אחת ב-NBA.

מאחר ולא חסרים מקרים של שחקנים שמגיעים כהבטחה גדולה ומתבררים כחתול בשק, נייקי רצתה גם הגנה מסוימת לעצמה. היא דאגה להכניס לחוזה שלושה סעיפים שבמידה והיו מתקיימים, החברה יכלה להשתחרר מהחוזה.

1. ג'ורדן לא זוכה בתואר רוקי השנה 2. ג'ורדן לא נבחר למשחק האולסטאר 3. ג'ורדן לא קולע בממוצע לפחות 20 נקודות בשנתיים הראשונות. 

ג'ורדן שאל מה קורה עם הוא לא יענה על כל הסעיפים אבל עדיין ימכור המון נעליים, אז הם קבעו ביחד שאם ג'ורדן יעבור רף מסוים של מכירות, החוזה יהיה תקף.

עכשיו גש עם הצעה הזו לאדידס

הפגישה הסתיימה ולמרות ההצעה המפתה, ג'ורדן לא השיב בחיוב. לא רק שהוא לא אמר כן, הוא הורה לפאלק לגשת עם ההצעה שקיבל מנייקי בחזרה לאדידס ולהגיד להם שאם הם רק יציעו משהו קרוב, לא צריך בדיוק, מספיק בערך, ליד… הוא יחתום מייד אצלם. פאלק נאלץ להתקשר לאדידס, אבל החברה לא הייתה בתקופה שבה היא יכלה לקבל החלטות כאלו. האנשים באדידס לא הבינו על מה המהומה, ולמה נייקי זורקת כספים ככה, הם סרבו בנימוס.

אבל זה אפילו לא הסוף, מנהל השיווק של ספוט בילט, חזר לפאלק עם הצעה גבוהה יותר מההצעה של נייקי. למען האמת בכלל לא היו לו את הסכומים האלו, אבל הוא היה מוכן לסכן את העתיד של החברה, רק בשביל הסיכוי שהכוכב העתידי יחתום אצלו, ג'ורדן שוב סירב.

ההשלמה עם נייקי

רק אחרי הסירוב השני של אדידס, ג'ורדן התחיל להפנים את העובדה שהוא כנראה לא יהיה חתום אצלה. הפגישה עם נייקי הייתה בסך הכל טובה, נראה היה שהחברה מוכנה ללכת לקראתו ולבנות סביבו מותג שלם כמו שהוא רצה. הסכומים שהציעו לו בנייקי היו גבוהים, וגם ההורים שלו תמכו בהחלטה. פאלק חשב מלכתחילה שנייקי היא הבחירה הנכונה. זה השלב שבו ג'ורדן שינה כיוון, וויתר על האגו, והחליט לחתום בנייקי.

לקריאת החלק השלישי – אייר ג’ורדן 1: הסניקר האסורה שהצילה את נייקי מקריסה

לקריאת החלק הראשון – אייר ג'ורדן I: מייקל ג'ורדן בכלל חלם על אדידס