נסו למצוא את ההבדלים בין ה-נייקי קורטז (Nike Cortez) ל-אסיקס קורסאייר (Asics Corsair) ומהר מאוד תבינו שמדובר בחיקוי מושלם. כל המרכיבים שלהן – סוליה, גפה עליוניה, שרוכים ולשון – זהים לחלוטין. למעשה מלבד הלוגו…זו בדיוק אותה נעל! אבל מה פתאום שאחת הנעליים המצליחות והאהובות ביותר של נייקי בכלל תועתק מאסיקס?

נייקי קורטז: המסע מיפן עד לכיבוש של הוליווד

יבואן של אסיקס

הנה פרט אפל מההיסטוריה של נייקי, משנת 1964 ועד 1972 החברה הייתה יבואנית של נעלי אוניצוקה מיפן לארצות הברית. לחברה אז קראו בלו ריבון ספורטס (Blue Ribbon Sports) – על שם הסרטים התכולים שאוחזים במדליות שבהם זוכים הרצים. פיל נייט לא היה הבעלים היחידי של החברה, לשותף שלו קראו ביל באוורמן (Bill Bowerman) ואני מתרגש רק מלרשום את השם הזה. באוורמן היה מאמן נבחרת הריצה של אוניברסיטת אורגון, פיל נייט היה חבר בנבחרת הריצה של האוניברסיטה וככה נוצר המפגש הראשוני.

אבא של כולם

כדי לתאר את האישיות המיוחדת שנקראת ביל באוורמן צריך סדרה של פוסטים באורך מלא, אבל רק נזכיר שהוא היה המאמן הכי כריזמטי וקשוח שפעל בארצות הברית באותה תקופה. הוא זכה ב-22 אליפויות ב-24 שנות קריירה, אימן 31 רצים אולימפיים ואימן הכי הרבה רצים ששברו את מחסום הארבע דקות למייל. הוא היה אדם הגון, חכם ואישיות מוערכת בכל החוגים. כולם אהבו והעריכו את ביל באוורמן. עד היום כל פעם שפיל נייט מדבר עליו, הקול שלו מתחיל לרעוד. כאשר טינקר הטפילד (שגם היה חבר בנבחרת הריצה של אורגון) מזכיר אותו, הוא מתחיל לבכות, הם אהבו אותו כמו אב.

אובססיה לנעליים

באוורמן היה אובססיבי לגבי נעלי ריצה. הוא האמין באופן אורתודוקסי שנעל יכולה לשפר את היכולות של הרצים, שהיא צריכה לספק יציבות ותמיכה ותמיד אפשר להשתפר בנושאים האלו. הייתה לו סדנת עבודה קטנה מתחת ליציע שצמוד למגרש האימונים, בסדנה הוא היה מכין נעליים ומבקש מהרצים לתת לו חוות דעת, לפעמים הם היו חוזרים מרוצים ולפעמים מדממים, אבל באוורמן לעולם לא הפסיק לנסות.

הטייגר רץ הכי מהר שהוא רעב

באוורמן אהב טיגריס. כשהרצים שלו היו מתלוננים לפני ריצה שהארוחה שהם קיבלו הייתה דלה, הוא היה משיב להם "הטייגר רץ הכי מהר שהוא רעב". כאשר 'בלו ריבון ספורטס' ייבאה נעליים לארצות הברית, באוורמן ישב עם המעצבים של אוניצוקה ותיכנן איתם את ה-אוניצוקה טי.ג'י 24 (Onitsuka TG-24), נעל שהוא כינה "טייגרית אמיתית" שאמורה לטרוף את מסלולי הריצה. לגפה העליונה היה מבנה אווירודינמי, היא הייתה מעור אמיתי ומתחתיו סוליה מקצף מוקשה עם גומי מחורץ, כדי לספק אחיזה טובה יותר בקרקע.

בשנת 1967 באוורמן שינה את השם של הנעל מטייגר ל-מקסיקו. השם לא נבחר במקרה, הוא קרץ לאולימפיאדת מקסיקו-סיטי שעתידה להתקיים בשנת 1968 (האולימפיאדה שהתפרסמה בה גם ה-פומה סוויד). המקסיקו הייתה בדיוק מה שהרצים חיפשו באותה תקופה, נעל קלה ומהירה שמעניקה תמיכה לכף הרגל. היא הפכה במהירות לנעל הנמכרת ביותר של בלו ריבון ספורטס. לקראת האולימפיאדה המנהלים באוניצוקה רצו להשחיז את השם של המקסיקו, הם חיפשו משהו נוצץ, שימשוך יותר את העין. השם שנבחר הוא אצטק (Aztec) על שם האימפריה האצטקית ששלטה במקסיקו טרם הכיבוש הספרדי.

ההוא שכיסח את האצטקים

בפברואר 1968 נשלח מכתב אזהרה לפיל נייט ממטה אדידס בגרמניה. "השם אצטק כבר תפוס" נכתב בו בבירור כדי שלא יהיו טעויות. נייקי לא ידעה שקיימת כבר נעל בשם אדידס אצטקה גולד (Azteca Gold) שהייתה נעל מירוץ של אדידס עם ספייקים. זה היה למעשה מכתב אזהרה לפני תביעה. נייט הגיע באותו ערב נסער לבאוורמן וסיפר לו על המכתב. באוורמן השיב "איך קוראים להוא שכיסח את האצטקים?" – נייט ענה "קורטז!" אז בראוורמן אמר "בסדר, בוא נקרא לה קורטז" (הכוונה ל-הרנאן קורטז, כובש ספרדי ומחריב האימפריה האצטקית שנשלח לכבוש את מקסיקו עבור ספרד).

תמיד מקום שני

ההתנהלות הדורסנית של אדידס הרתיחה את פיל נייט. הוא ראה מולו תאגיד מפלצתי, ששולט ללא תחרות בשוק נעלי הספורט ורומס את כל מי שמתחתיו. נייט לא היה הרץ הכי טוב בנבחרת של אוניברסיטת אורגון, למעשה תמיד הוא תמיד ראה גב של רץ אחר מגיע לפניו לקו הסיום. פתאום הוא הבין שגם בעולם העסקים הוא תמיד יהיה שני, לנצח אדידס תהיה לפניו וזה דרבן אותו להמשיך להילחם.

השנאה העצומה לאדידס ויצר התחרותיות של נייט, הם שיהפכו את נייקי לחברת הספורט הגדולה בעולם, והכל התחיל מהקורטז.

מבלו ריבון ספורטס לנייקי

באותה תקופה התחילו להתעורר מחלוקות בין בלו ריבון ספורטס לאוניצוקה. זה לא שמערכת היחסים הייתה תמיד מושלמת, לעיתים קרובות המשלוחים לא הגיעו בזמן וכאשר הם כבר הגיעו, המידות והכמויות לא היו נכונות. בנוסף, השינויים שבווארמן ביקש לעדכן בעיצוב לא בוצעו בזמן או בכלל. אבל מה ששבר את נייט היה שמועה די מבוססת שאוניצוקה רוצה להחליף את הזכיינית בארצות הברית, כלומר – את החברה שלו. הייתה גם אפשרות שאוניצוקה תתחיל לייבא בעצמה נעליים לארצות הברית, וזה השלב שבו נייט החליט לקחת את הדגמים המובילים שלו, ובראשם הקורטז, ולהוציא אותם תחת מותג חדש – נייקי.

שייכת רשמית לנייקי

המנהלים באיניצוקה לא אהבו את המהלך החדד-צדדי של נייקי, והתכוונו לתבוע את החברה על הפרת זכויות יוצרים. פיל נייט ידע שאם המשפט יתנהל ביפן הוא יפסיד, אז הוא מיהר לתבוע בחזרה את אוניצוקה בארצות הברית על נזיקין, והמשפט הראשון אכן התנהל באמריקה. כדי להוכיח שלא מדובר באותם דגמים, הוא הביא כעד מרכזי חנטריש עם טייטל מפוקפק – מומחה להשפעה של נעלי ריצה על הרגליים.

ישירות מול השופט ובלי שמץ של בושה, המאכר פירק סוליות על שולחן העדים, והסביר ברצינות תהומית שהקורטז לא יכולה להיות שונה יותר מנעלי אוניצוקה. הוא ממש ירד לפרטים איך היא בנויה אחרת ושרק היא מורידה את ההלחץ מהעקב בזמן הריצה. נייט לא האמין שמישהו ייקח את הגרסה של הליצן הזה ברצינות, אבל דווקא השופט אכל אותה. הוא קבע שאוניצוקה חברה שקרנית, שהדגמים שייכים לנייקי, וחייב אותה לשלם פיצויים של ארבע מאות אלף דולר, סכום דמיוני באותה תקופה.

תביא לי פארה פוסט

הניצחון במשפט הזריק אנרגיה מחודשת בנייקי, אבל גם האופטימיים ביותר בחברה לא ציפו להצלחה שעוד תגיע. ראינו את זה עם ה-ריבוק פריסטייל וה-קדס צ'מפיון, מה קורה לנעל כאשר היא זוכה לאזכור בתרבות הפופולרית. לקורטז זה קרה בשנת 1976. נציג של נייקי בהוליווד הצליח להשחיל זוג נעלי סניוריטה קורטז (הגרסה הנשית של הקורטז) לשחקנית פארה פוסט, שבאותה תקופה הייתה האשה הכי יפה בטלוויזיה והכוכבת הגדולה ביותר של הסדרה המלאכיות של צ'ארלי (Charlie's Angels).

בפרק קונסנטינג אדולטס (Consenting Adults) היא נראתה משייטת על סקייטבורד בסצנת מרדף עם זוג נעלי קורטז, שבעתיד תעניק השראה לעוד סרט שמשלב נייקי וסקייטבורד – בחזרה לעתיד. הסצנה תועדה בפוסטר איקוני שגרם לכל המדינה לרצות שני דברים: תספורת פארה פוסט ונעלי קורטז.

הנעליים של לה-לה-לנד

בשנות השמונים נוצר קשר מיוחד בין הקורטז לעיר לוס אנג'לס, בעיקר בסצנת ההיפ-הופ. אמנים כמו Easy E מההרכב NWA אימצו מראה שהתקשר לכנופיות הגנגסטרים ובו לקורטז הייתה חשיבות רבה – טי שירט, מכנס של בן דיוויס (Ben Davis) או דיקיז (Dickies) ונעלי קורטז. למעשה נעלי נייקי קורטז קישרו אותך ישירות לכנופיה, ואם נעלת קורטז ולא היית חבר כנופיה, אז היה כדי היה שתמצא לך אחת.

בניגוד לניו-יורק, שם אימצו את הקורטז בשנות השבעים אבל עברו בשנות השמונים ל-אייר פורס 1, בלה-לה-לנד הנאמנות לקורטז נשארה עד היום. יש לנעל חוקים ברורים, אם השיניים נשחקו (הכוונה לחריצים בסוליה שרואים מהצד) זה סימן שחייבים להחליף זוג. השרוכים נשרכים עד האמצע ואם הג'ינס רחב מדי, תוקעים סיכה כדי שיראו את הנעליים – חייבים לראות את הנעליים! בנוסף הקהילה המקסיקנית באל.איי ראו בנייקי קורטז את הנעל שלהם, האומה המקסיקנית היא בעצם תולדה של מלחמת הספרדים באצטקים, כלומר ההיסטורה שלהם מושרשת בנעל.

רוץ פורסט רוץ

עם השנים הנעליים המשיכו לקבל חשיפה אדירה במדיה. טום הנקס חצה איתם את ארצות הברית בסרט התוכן השיווקי הגדול בהיסטוריה – פורסט גאמפ. זו הייתה הנעל של ג'ורג' קונסטנסה ב-סיינפלד, של לאונרדו דיקפריו ב-זאב מוול סטריט ובלהיט הנטפליקסי דברים מוזרים. בנוסף אמצו אותה אמנים כמו קנדריק לאמאר, קלי רולנד, סי-לו גרין וכריס בראון. שחקניות כמו קריסטין סיוטארט וקייט מארה, דוגמניות שאני מכיר כמו קאיה גרבר, בלה חדיד ופחות מכיר כמו איזבל גולארט ודיפיקה פדוקון, נראו צועדות איתן ברחובות. נייקי קורטז היא הגו-טו-שו של כולם, והרשימה עוד ארוכה אז נעצור פה.

מקום של כבוד

הקורטז היא הבסיס שעליו נייקי הוקמה, היא הייתה הבסט-סלר הראשונה של החברה, התרנגולת שהטילה ביצי זהב ואפשרה לה לגדול ולהתפתח. החברה לא הייתה מגיעה להיות המעצמה שהיא היום בלי הקורטז. בהתאם לכך, נייקי שומרת מקום של כבוד לנעל הזו, היא מעולם לא זנחה אותה ויותר מזה, כל הזמן חיפשה איך לשפר אותה. בשנות השבעים היא הקלילה את הנעל בכך שהחליפה את הגפה העליונה מעור לניילון, ולאחר מכן מניילון לסווייד. היא הוציאה גרסה נשית (סניוריטה), עדכנה את הסילואט ותמיד דאגה להרחיב את מניפת הצבעים, כדי שכולם יוכלו למצוא את הקורטז שלהם.

• 
  דורסנית או לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?
  קל לראות בחברת נייקי את המרשעת הגדולה שתובעת את כל המתחרים, הרי במשך שנים היא מנהלת מלחמה תביעות עם היריבה השנואה – אדידס, אבל לאחרונה נוספו לרשימת האויבים חברות ענק נוספות כמו סטוק אקס, לולולמון, ובייפ. בעוד התביעה נגד גופים גדולים עוד מתקבלת על הדעת, לחברה יש היסטוריית תביעות קטנונית… Read more: דורסנית או לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?
• 
  באנג תרנגול ונעלי שטן: מה עומד מאחורי התעלולים הוויראלים של MSCHF
  לגבריאל וויילי (Gabriel Whaley) נמאס מאוד פוסט שיווקי בפייסבוק או תמונה סוחטת לייקים באינסטגרם. הוא הבין שהציבור כבר לא יכול לשאת את הרעש הטורדני שמייצר עולם הפרסום המסורתי, ולכן בחר להתחיל פרויקט שאפתני משלו בשם MSCHF שמטרתו להמציא את האינטרנט מחדש. לא לפנות ברצינות לכמה שיותר אנשים בתקווה לתפוס חלק… Read more: באנג תרנגול ונעלי שטן: מה עומד מאחורי התעלולים הוויראלים של MSCHF
• 
  קיקו קוסטדינוב: המעצב שהזריק חיים חדשים חברת אסיקס
  גם אם לא כל הקולקציות נראות בדיוק אותו הדבר, באופנת הגברים מעט מאוד משתנה מעונה לעונה. העיצובים החדשים של המותגים הגדולים מרפרנסים לאופנת הרחוב, לפעמים לתרבות הפופולרית ומדי פעם לטרנדים עכשוויים, אבל בכל מה שקשור לגזרות מעניינות ומאתגרות, אין בשורה חדשה. קיקו קוסטדינוב הוא מעצב שלא יוצר מחדש את אופנת… Read more: קיקו קוסטדינוב: המעצב שהזריק חיים חדשים חברת אסיקס
• 
  קית': מהו סוד ההצלחה הגדול של רוני פייג? | KITH
  רוני פייג הוא לא מעצב אופנה, למעשה כוח-העל שלו הוא היכולת לייצר הייפ. זה מה שהפך את קית' מחנות צנועה לאחד ממותגי הסטריט-וור המשפיעים ביותר בעולם, ואת הביקור בחנויות של KITH לחוויה בפני עצמה. בעזרת קשרים במקומות הנכונים, הרבה עבודה קשה ולא מעט כישרון, פייג' יצר מוסד ניו-יורקי שמכתיב טרנדים… Read more: קית': מהו סוד ההצלחה הגדול של רוני פייג? | KITH
• 
  פיט פארה: פופ-ארט של סקייטבורד, אמנות ומוזיקה | Parra
  לא משנה אם מדובר בעיצוב טישרטים, סירטוט, ציור, אנימציה או פיסול, אפשר לזהות מקילומטרים את הסגנון הייחודי של פיט פארה (Piet Parra). סטייל שהפך אותו לאמן מוערך על ידי הגלריות המובילות מעולם, ובמקביל לאחד היוצרים הפופולרים ביותר בתרבות הסטריט-וור. האופן שבו הוא הצליח לשלב בין עולמות הסקייטבורד, מוזיקה ואמנות חזותית,… Read more: פיט פארה: פופ-ארט של סקייטבורד, אמנות ומוזיקה | Parra
• 
  Stüssy: למה שון סטוסי הוא הסנדק של תנועת הסטריט-וור?
  יש מעט מאוד מותגים בעולם הסטריט-וור שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם מעל ארבעים שנה. לייבלים שייסדו את הז'אנר, יצרו עדת מעריצים סביבם, והלוגו שלהם הפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם תרבות הרחוב. סטוסי היא בדיוק מותג כזה, ולמרות שהוא מלווה אותנו משנות השמונים, לא רק שהוא עדיין רלוונטי, שיא הפופולריות… Read more: Stüssy: למה שון סטוסי הוא הסנדק של תנועת הסטריט-וור?
• 
  חנויות הסניקרס הכי שוות בלוס אנג'לס: סניקרס שופינג בחו"ל
  בכל מה שקשור לעולם הסניקרס והסטריט-וור, תהיו בטוחים שלוס אנג'לס היא אחת הערים המובילות בעולם. למעשה מדובר במקום המושלם להתעדכן בכל מה שחם בסצנה ולהתחבר לתרבות הרחוב. מלבד מורשת עשירה של פאשן וסטייל, אחד המאפיינים הבולטים ביותר של סצנת הסניקרס בעיר הוא הגיוון שלה – ממותגי מעצבים יוקרתיים ועד למותגי… Read more: חנויות הסניקרס הכי שוות בלוס אנג'לס: סניקרס שופינג בחו"ל
• 
  נעליים עם גלגלים: נעלי רולר ונעליים עם גלגל נשלף – מדריך
  הילדים שוב משועממים או מתעצלים לצאת מהבית? למה לא לאפשר להם לבצע פעילות מהנה ומשחררת שתשפר להם את היציבה ואת שיווי המשקל, תעניק מיומנויות מוטוריות חדשות, ותעזור לשיפור הריכוז והכושר הגופני. נעליים עם גלגלים משלבות את הטוב מכל העולמות, הן מתנה מושלמת שמשלבת הנאה עם פרקטיות, ועכשיו כל מה שאתם… Read more: נעליים עם גלגלים: נעלי רולר ונעליים עם גלגל נשלף – מדריך