זה שאתה יוצר גדול לא מונע ממך להיות חרטטן, וזה שאתה סופר מוכשר לא מונע ממך להיות בכיין. הטענות של קנייה ווסט כלפי העתקה של אדידס הם במקרה הטוב קשקוש מוחלט, אוסף של גיבובים של גמל שלא רואה את הדבשת של עצמו. האיש שהצליח להתכסח עם נייקי, מצא דרך לריב עם המתחרה שהעניקה לו את כל הכלים כדי לבנות מותג מצליח, ועכשיו האגו שלו מעמיד גם את השותפות הזו בסכנה, האם זה הסוף של אדידס וקניה ווסט?
אדידס וקניה ווסט: האם הבכיינות של ווסט תביא לסוף השותפות?
הפרומו התחיל לפני חודש, ווסט טען שאדידס מעתיקים את העיצובים שלו, בעקבות פרסום של מספר דגמים שאדידס התכוונה להוציא ב-Yeezy Day. הפיצוץ לא אחר לבוא, ווסט שלח לאתר קומפלקס מכתב שבו הוא האשים את אדידס בגניבה של רעיונות, עיצובים ושימוש בצבעים מבלי לבקש את האישור שלו. כמו כן הוא טען שלא התייעצו איתו לגבי הדגמים שהולכים לצאת ושהמנהלים הבכירים שיקרו לו בפנים לגבי עיכובים שלא היו.
הבכיינות של קניה ווסט
נתחיל מהטענה המטופשת ביותר של ווסט – "לא התייעצו איתי". זה כאילו נער מתבגר צורח על ההורים שלו שנתנו לעוזרת להיכנס לנקות את החדר המסריח מבלי לבקש רשות ממנו קודם. התשובה הנכונה במקרה הזה היא כמובן – זה הבית שלנו חתיכת גוש של חרא כפוי טובה.
אדידס היא התשתית, המבנה והייסוד שעליו נשען כל פרוייקט ייזי. בלי ההשקעה של החברה, הטכנולוגיה, יכולת הייצור, מערך ההפצה, ובעיקר היכולת לספוג הפסדים אדירים בשלבים הראשונים, כדי לבנות את המותג ולהרוויח כסף בהמשך הדרך, לא היה לווסט שום סיכוי להקים את הדבר הזה שנקרא ייזי.
כזכור ווסט עזב את נייקי בעקבות רצון לקבל יותר שליטה ותמלוגים על הנעליים שהוא מכר. נייקי הקשיבה, הנהנה ואז זרקה אותו מכל המדרגות. אדידס הייתה שם כדי לחבק באהבה. התוצאה הייתה שיתוף הפעולה המוצלח ביותר בין אמן לחברת נעליים מאז ומעולם. ווסט עזר לאדידס להגדיל את המכירות בצפון אמריקה ובעיקר להישאר רלוונטית מעבר לעולם הספורט. הוא כמובן ממשיך לעשות את זה עד היום.
האם יכלו להתייעץ איתו? בוודאי, זה אפילו היה מאוד נחמד, אבל הם לא עשו את זה וזו זכותם המלאה. כל דגם של ייזי מתחיל במילה אדידס, ה-350 נקראת "אדידס ייזי בוסט 350", כלומר קודם כל אדידס, רק אחרי זה ייזי ואז בוסט, שזו הטכנולוגיה שהופכת את נעלי ייזי לכל כך נוחות. אם לווסט כל כך רע באדידס, שינסה לייצר נעליים בעצמו ונראה מה ייצא מזה.
הטענה המטופשת השנייה היא – "אדידס העתיקה ממני דגמים" וזה כבר באמת חוסר מודעות עצמית. בניגוד לחברות אחרות שהתלבשו על טרנד הסלייד, אדידס המציאה את הקטגורייה הרבה לפני שסלייד היה אופנתי והרבה לפני שקניה ווסט נולד, אז איך אפשר להאשים חברה בגניבה של מוצר ששייך לה? האדלייט הוא האחד הדגמים המזוהים ביותר של החברה, ואם כבר הייזי סלייד היא העתקה שלו ולא להיפך.
ווסט הוא בעצמו מעתיקן גדול, הייזי 750 היא העתקה מיוז'י ימאמוטו, ה-350 דומה באופן מפליא לנייקי רושי ראן והסוליה של ה-500 היא אחד לאחד האדידס KB8 III. על הנייקי ייזי אין בכלל מה לדבר, זה סתם תערובת של דגמים קודמים. אפילו לצאת נגד החברה שמייצרת את הנעליים שלך זה לא מהלך מקורי, קיירי אירווינג עשה את זה לפניו. אז שווסט מעתיק זה השראה אבל שמעתיקים ממנו זו גניבה.
מלבד זאת, טייק דאון של חברה על דגמים של עצמה היא תופעה מוכרת. לנייקי יש טייק דאון על כל דגם פרימיום שהיא מוציאה. יש טראוויס סקוט ויש מוקה, יש סקאיי אל.די וואפל ויש אייר זום טייפ, למרות זאת, סקוט או צ'יטוסה אבה לא בוכים ברשתות החברתיות שגונבים להם את העיצובים.
בסופו של דבר אדידס מוכרת לצרכנים שלה סלייד במחיר יותר נוח, ואני לא רואה לקוחות מתלוננים שזה זול מדי ושהם מעדיפים לשלם יותר על העיצובים של ווסט. האם מדובר במהלך עסקי נכון? זה כבר שאלה אחרת, אבל התופעה קיימת במשך שנים והחברות האלו לא מפסידות כסף, אז כנראה שהן עושות משהו נכון.
הטענה השלישית מעידה יותר על הפראנואידיות של ווסט, מאשר על עובדה מבוססת. הוא טען שהוא ביקש מהחברה להגביר את הייצור של הסלייד, והם בתגובה שיקרו לו שאין להם כרגע מספיק משאבים כדי לעשות את זה. הוא בעיקר התעצבן שהוא ראה שאדידס מוציאה אינסוף דגמים חדשים של אדילייט, אבל אם האסטרטגיה של החברה כרגע היא להוציא יותר דגמים של אדילייט על חשבון ייזי, אז זה נכון שהמשאבים מופנים לשם.
לא מקבל מספיק קרדיט
בסופו של דבר צריך להקשיב טוב למה קניה ווסט אומר בין השורות, הרי זה לא באמת הגניבה או השקרים, ווסט מרגיש שהוא לא מקבל מספיק קרדיט, שהוא לא זוכה להערכה הראויה. בינינו זה באמת מוזר שאדידס עדיין מתייחסת לווסט כעוד שיתוף פעולה, כלומר יש קרווין פרוסט ויש את ווסט, ושניהם נמצאים באותה רשימה באתר של החברה.
את התסכול לגבי חוסר ההערכה, ווסט עוד סוחב את זה מהימים שהוא רצה להיות הקריאייטיב דיירקטור בלואי ויטון, אבל וירג'יל אבלו לקח לו את התפקיד.
ווסט טוען שמותג ייזי אחראי על 68% מהמכירות של החברה באונליין, וזה בכלל לא משנה אם הנתון הזה נכון. זה ברור לכולם שבלעדיו אדידס הייתה מותג לא רלוונטי, שהוא זה שגורם לאנשים לעמוד בתורים ולשלם מחירי ריסייל מטורפים. אדידס היא הראשונה שתודה שווסט החזיר לה את ההייפ, שבלעדיו היא הייתה מותג גוסס. שניהם צריכים אחד את השני באותה מידה, והעובדה היא שיתוף הפעולה "אדידס וקנייה ווסט" עובד נהדר לשני הצדדים, אז למה לבעוט בייזי?
הפרובוקציות של ווסט
ווסט הוא לא אחד שמתרחק מבפרובוקציות, להיפך, הוא מזנק עליהן כמו נינג'ה. כזכור הוא טען שבשנת 2024 הוא יתמודד לנשיאות ארצות הברית וההכרזה הזו עדיין בתוקף. ייכול להיות להיות שהכל פה זה בבילון, חלק מהמשחק של ניסיון להמציא את עצמך מחדש ולעורר שיח ברשתות החברתיות. כל הזמן להילחם נגד איזה אויב מדומיין, גם אם הוא החבר הכ טוב שלך.
מצד שני יכול להיות שאדידס באמת עשו פה פשלה ניהולית. אם הם לא רוצים להפוך את ייזי למותג נפרד, הם צריכים למצוא דרך לספק את קניה ווסט ולתת לו תפקיד בכיר יותר, משהו עם דירקטוריון בטייטל. הרי זה מה שהוא באמת רוצה, פשוט קשה להבין את זה ממישהו שמבקש יותר אחריות אבל מתנהג כמו ילד קטן.
-
דורסנית או לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?
קל לראות בחברת נייקי את המרשעת הגדולה שתובעת את כל המתחרים, הרי במשך שנים היא מנהלת מלחמה תביעות עם היריבה השנואה – אדידס, אבל לאחרונה נוספו לרשימת האויבים חברות ענק נוספות כמו סטוק אקס, לולולמון, ובייפ. בעוד התביעה נגד גופים גדולים עוד מתקבלת על הדעת, לחברה יש היסטוריית תביעות קטנונית מול חברות זניחות ואנשים פרטיים…
-
באנג תרנגול ונעלי שטן: מה עומד מאחורי התעלולים הוויראלים של MSCHF
לגבריאל וויילי (Gabriel Whaley) נמאס מאוד פוסט שיווקי בפייסבוק או תמונה סוחטת לייקים באינסטגרם. הוא הבין שהציבור כבר לא יכול לשאת את הרעש הטורדני שמייצר עולם הפרסום המסורתי, ולכן בחר להתחיל פרויקט שאפתני משלו בשם MSCHF שמטרתו להמציא את האינטרנט מחדש. לא לפנות ברצינות לכמה שיותר אנשים בתקווה לתפוס חלק קטן מהעוגה, אלא לפתור לאנשים…
-
קיקו קוסטדינוב: המעצב שהזריק חיים חדשים חברת אסיקס
גם אם לא כל הקולקציות נראות בדיוק אותו הדבר, באופנת הגברים מעט מאוד משתנה מעונה לעונה. העיצובים החדשים של המותגים הגדולים מרפרנסים לאופנת הרחוב, לפעמים לתרבות הפופולרית ומדי פעם לטרנדים עכשוויים, אבל בכל מה שקשור לגזרות מעניינות ומאתגרות, אין בשורה חדשה. קיקו קוסטדינוב הוא מעצב שלא יוצר מחדש את אופנת הגברים, אבל כן משנה את…
-
קית': מהו סוד ההצלחה הגדול של רוני פייג? | KITH
רוני פייג הוא לא מעצב אופנה, למעשה כוח-העל שלו הוא היכולת לייצר הייפ. זה מה שהפך את קית' מחנות צנועה לאחד ממותגי הסטריט-וור המשפיעים ביותר בעולם, ואת הביקור בחנויות של KITH לחוויה בפני עצמה. בעזרת קשרים במקומות הנכונים, הרבה עבודה קשה ולא מעט כישרון, פייג' יצר מוסד ניו-יורקי שמכתיב טרנדים בעולם הסניקרס, ולכן כל המותגים…
-
פיט פארה: פופ-ארט של סקייטבורד, אמנות ומוזיקה | Parra
לא משנה אם מדובר בעיצוב טישרטים, סירטוט, ציור, אנימציה או פיסול, אפשר לזהות מקילומטרים את הסגנון הייחודי של פיט פארה (Piet Parra). סטייל שהפך אותו לאמן מוערך על ידי הגלריות המובילות מעולם, ובמקביל לאחד היוצרים הפופולרים ביותר בתרבות הסטריט-וור. האופן שבו הוא הצליח לשלב בין עולמות הסקייטבורד, מוזיקה ואמנות חזותית, הפכו אותו לאחד האמנים המרגשים…
-
Stüssy: למה שון סטוסי הוא הסנדק של תנועת הסטריט-וור?
יש מעט מאוד מותגים בעולם הסטריט-וור שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם מעל ארבעים שנה. לייבלים שייסדו את הז'אנר, יצרו עדת מעריצים סביבם, והלוגו שלהם הפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם תרבות הרחוב. סטוסי היא בדיוק מותג כזה, ולמרות שהוא מלווה אותנו משנות השמונים, לא רק שהוא עדיין רלוונטי, שיא הפופולריות שלו עוד לפניו. זה הסיפור…
-
הסניקרס הטובות ביותר לשנת 2022: סיכום שנה
מה זה בכלל הסניקרס הכי טובות ואיך בוחרים אותן? רשימת הסניקרס הכי טובות מורכבת ממאפיינים כמו עיצוב, הייפ, רטרו, פופולריות, טכנולוגיה, השפעה, שיתופי פעולה וקורטוב של טעם אישי. לצורך העניין ה-נייקי פנדה הייתה הנעל הפופולרית ביותר גם בשנת 2022, אבל זה לא יכניס אותה לרשימה. כל הרעיון הוא גיוון שינסה לכסות את כל התחום הרחב הזה.…
-
נעלי HOKA: נעלי הריצה הנוחות בישראל של חברת הוקה – מדריך
דווקא בשיאו של טרנד הנעליים המינימליסטיות, הגיעו שני בחורים צרפתים עם גישה הפוכה לגמרי, מקסימום ריכוך וסוליה גבוהה עד כדי גיחוך. כמו כל עיצוב חדש, בהתחלה רוב הציבור התקשה לקבל את הגיאומטריה המוזרה של של נעלי HOKA, אבל היום אפשר כבר להודות שלא רק שהנעליים של החברה יצרו סטנדרט חדש בעולם הריצה, הם משכו אחריהן…