לקרווין פרוסט יש קעקוע ענק של עיפרון על הפנים וזה אפילו לא הדבר הכי מטומטם שהוא עשה. לבת שלו הוא קרא וופל, והוא אחראי על טרנד מטופש של ללכת עם קסדת אופניים, אבל מספיק להביט בפרשנות האבסורדית שלו לאדידס פורום, כדי להבין שלא מדובר פה בעוד מעצב רגיל. למעשה פרוסט הוא הכל מלבד מעצב, הוא קומיקאי, מנחה, מפיק, די-ג'יי, אושיית רשת, איש חיי לילה והנציג הבולט ביותר של דור ה-Z, שבנה את השם שלו באמצעות האמונה שאם תהיה מספיק לא רציני, מתישהו ייקחו אותך ברצינות.

הוא נחשב למלך התלבושות הויראליות, האיש הכי מצחיק בעולם האופנה, המשפיען שהמשפיען האהוב עליכם מושפע ממנו, והטיק-טוק שלו הוא חור הארנב שהכי קל ליפול אליו. למרות שרק הומלסים מחמיאים לו על הבגדים, הוא אינציקלופדיה של ידע בכל מה שקשור לעולם האופנה, והוא מחוייב לפעול אך ורק בתוך המטריקס של עצמו – הייקום של קרווין פרוסט.

קרווין פרוסט: הייקום המשוגע של האיש הכי מצחיק בעולם האופנה

הכישרון הגדול ביותר של קרווין פרוסט (Kerwin Frost) הוא שאנשים אוהבים להיות לידו. בתור נער שמן ועני שהיה גרוע בכדורסל ולא ראה את עצמו כראפר או סקייטר, הוא הבין מהר מאוד שלהיות מצחיק זו הדרך היחידה שלו להתחבר לסביבה. בגיל 12 הוא פגש את אבא שלו בפעם השנייה בחייו, האב שאל אותו אם הוא רוצה ללכת לחנות הכולבו מייסיס ולקח אותו במקום לשוק הפשפשים. הוא מצא את עצמו נמשך לכל מה שהוא צבעוני ומקושקש, שם הוא התאהב לראשונה בעולם האופנה.

בתור ילד עני לא היה לו כסף לקנות בגדי מעצבים, אז הוא היה הולך למקומות כמו סלביישן ארמי וגוד וויל ומנסה לגרום לבגדים שלהם להראות קול. היום יש כבר מאכרים מקצועיים שסורקים את החנויות האלו באופן קבוע כדי לאתר בגדי מעצבים ולמכור אותם ברווח, אבל פרוסט עשה את זה מתוך צורך אמיתי, הוא בעיקר חיפש לבוש מצחיק שיגרום לו להרגיש יותר טוב.

בתיכון כל התלמידים חוייבו ללבוש תלבושת אחידה עם שם בית הספר. פרוסט היה גוזר את השם מהחולצה ומדביק אותו במקומות אחרים כדי לא להיראות כמו כולם. על המעשה הזה הוא היה מושעה באופן קבוע מהלימודים. בגיל 14 הוא זייף תעודת זהות והלך לעשות קעקוע של עיפרון ענק על הפנים. למרות שמדובר בסימן שמרוח על הפרצוף שלך לכל החיים, העיפרון לא סימל עבורו דבר מלבד העובדה שזה פשוט היה נראה מגניב.

בגיל 16 לפרוסט נמאס מבית הספר והוא עזב את הלימודים סתם כדי להסתובב ברחובות. לא היה לא מושג מה הוא הולך לעשות, אבל הוא היה מאוד בטוח בעצמו, החלום שלו באותה תקופה היה לעבוד כמוכר בחנות של בייפ. הוא היה מבלה כל היום בשכונת סוהו שם הוא פגש לראשונה את החבורה שלו – לוקה סבאת, מייק דה רולר ואוסטין באביט (Asspizza). הם היו פוגשים ברחובות את וירג'יל אבלו ורואים את אייסאפ רוקי נוסע על אופניים, הם עוצרים לדבר איתם.

פרוסט גדל בתקופת השיא של Supreme, יחד עם מייק ואוסטין הם היו מגיעים לחנות לפני השקות בשלוש לפנות בוקר, נדחפים בתור למקומות הראשונים ואז ומוכרים את הסחורה לתיירים קוריאנים ברווח עצום. פרוסט התאהב במודל של מכירה בריסייל, בתור נער שהיה ישן בקרונות של הרכבת התחתית, זה אפשר לו להרוויח סכומים שהיא מעולם לא חלם עליהם. באותו זמן הוא התחיל לחשוב על מותג משלו, ולקח השראה מהקולקטיב Been Trill של וירג'יל אבלו, ארון פרסטון ומת'יו וויליאמס.

יחד עם ריי מרטינס הוא הקים את ספגטי בויז. פרוסט חשב על השם אחרי הוא שמע על חבורת מתנקשים של המאפיה האיטלקית שפעלה ברחובת ניו-יורק בשנות התשעים. ספגטי בויז התחילו להפיק מסיבות בשכונת סוהו, לצלם סרטונים מטופשים לויין ויוטיוב, ולשחרר פרטי לבוש באופן רנדומלי עבור נערים מהפרוורים. שיא ההצלחה של החבורה היה שיתוף פעולה עם מותג אוף ווייט של אבלו, עניין שגם יצר הרבה אנטגוניזם כלפיהם.

בשלב הזה כל אחד מהם התחיל להפוך לאושיית רשת בזכות עצמו, אבל זה היה ברור שפרוסט יהפוך להיות הדמות המוכרת ביותר. הוא קיבל באהבה את התפקיד של להיות הפנים של החבורה. הוא הפך להיות הילד הכי קול בסביבה, הנציג הבולט ביותר של סצנת הסטריט-וור שהתפתחה ברחובות סוהו שבין החנות של סופרים ל-VFILES. הדור של אבלו, וויליאמס ופרסטון כבר התמסד, פרוסט הפך לדבר הגדול הבא.

גם קניה ווסט התאהב בפרוסט ולקח אותו כדי להפיק סדרה של סרטונים, בעקר סביב מסיבות ואירוע השקה שהוא ערך. סרטון מסיבת חג המולד שווסט ערך עם המשפחה והחברים שלו הפך לקאלט וצפיית חובה. פרוסט הסתובב במסיבה בתחפושת של סנטה קלאוס, והציק לסלבריטאים בזמן שהם ניסו בסך הכל לתקוע בורקס בבופה. מלבד הקומיות של הסרטון, זו הייתה הצצה חביבה לאיך נראית מסיבה שמשתתפים בה טיילר דה קריאייטור, דייב שאפל ופריס הילטון.

במקביל לעבודה עם ספגטי בויז, פרוסט התחיל למתג את עצמו כאייקון אופנה. הוא העריץ את התעוזה של ג'רמי סקוט ואת שיין אוליבר מהמותג Hood By Air. כשהזמינו אותו למסיבת השקה של דיור, אבל נתנו לו רק כרטיס ליציע בעמידה, הוא בחר להגיע עם זוג כנפיים עצומות כדי לתפוס כמה שיותר מקום. הוא הצטלם עם המדים האבסורדיים של קרייג קרין למונקלר, כדי להראות שגם אנשים שמנים יכולים להיראות מגניב.

עוד סרטון קאלטי הוא מסיבת ההשמעה לאלבום הקצר Ye שנערכה בחווה של ווסט במדינת ויומינג. לראות את טו צ'יינס וליל יאכטי רוקדים מסטולים לצלילי מוזיקת קאנטרי זה פרייסלס.

לפעמים זה לא ברור אם פרוסט בוחר להתלבש או להתחפש, אם הוא חיי במציאות או בסרט מצוייר. הוא לא מכיר מושגים כמו פחות זה יותר, מבחינתו כמה שיותר גדול זה יותר טוב. הוא הולך עם גלימות מסיפורי אגדות, מגבעות ירוקות עם חליפת נוצות ואין לו בעיה להסתובב עם קילט ומגפיים עצומות.

פרוסט תמיד חלם לעבוד עם אדידס, הוא רצה להמשיך את המורשת של Run DMC, הביסטי בויז, מיסי אליוט וכמובן המעצב הנערץ עליו – ג'רמי סקוט. באחת המסיבות של קנייה הוא פגש את ג'ון ווקסלר שהיה באותו זמן ביג שוט באדידס ומותג ייזי. הוא תמיד רצה לגשת אליו אבל התבייש, הפעם הוא אזר ביטחון ואמר לו שכבר הרבה זמן הוא רוצה לעבוד עם החברה, וקסלר הציג את פרוסט לאסטור צ'יימברס, האיש שאחראי על שיתופי הפעולה באדידס.

פרוסט פתח ערוץ יוטיוב ויש לו תוכנית ראיונות בשם Kerwin Frost Talks שבה הוא עורך ראיונות עומק עם סלבריטאי איי-ליסט כמו אייספ רוקי, מק דמרקו, פוסט מלון וג'ון מאייר.

המעבר של פרוסט לאדידס לא גרם לו להתמסד, אלא גרם לאדידס להתחיל לייצר פריטים מטורפים. הנעל הראשונה שלו הייתה אדידס סופרסטאר עצומה במידה 22 (Superstuffed Superstar). בחברה לא כל כך ידעו איך לאכול את הנעל המפלצתית ומי בדיוק אמור ללכת איתה, אבל הם זרמו עם הרעיון המגוחך. הנעל השנייה שלו הייתה יחסית רגועה והושפעה מהעיצובים הצבעוניים של קנייה ווסט ובייפ (Benchmate).

לנעל השלישית פרוסט רצה נעל שלמה שנראית כמו פרצוף, בסוף הוא התפשר רק על אדידס פורום עם שיניים ענקיות, אף וזוג עיניים (Humanchives). לנעל הרביעית הוא הוא חזר לצבעים הליצניים של הנעל השנייה, והוסיף עוד דגם עם פרווה כחולה (Microbounce). אותה פרווה משמשת גם לחליפה תואמת שניתן לרכוש, אם כי לא ברור לאן אפשר ללכת איתה מלבד מסיבת תחפושות.

בראיונות של פרוסט הוא מבהיר שהוא לוקח את עולם האופנה ברצינות, ואכן הצלחה של האיש מעידה על כך שמדובר במוח שיווקי מבריק. הוא הגיע ממשפחה מפורקת וענייה והצליח בזכות היכולת שלו להתחבב על אנשים מסביבו. תקראו לו קוריוז או סתם דביל, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבפרוסט יש משהו ממגנט שגורם לכולם להתאהב בו.

השאלה היא האם פרוסט הוא באמת מהפכן, האם יש איזה מסר חתרני מאחורי הלבוש האקסצטרי שלו, האם מדובר באישיות רדיקלית שבאה לערער על מוסכמות שהתקבעו בעולם האופנה, או שהוא סתם פרובוקטור שנהנה מתשומת הלב סביבו. לא ברור אם פרוסט בעצמו ידע לענות על השאלות האלו, אבל בטוח שהוא בז לחוקים ומסגרות ושהוא מחוייב רק לביטוי עצמי – לייקום של קרווין פרוסט.