היהדות טועה. היא טועה כי בייקון הוא מעדן, חתיכת בשר שומנית, קריספית, קראנצ'ית ותוספת מושלמת לארוחת בוקר אמריקאית שמגיעה עם שלוש ביצים מקושקשות ונקניקייה. בייקון הוא גם אחד משיתופי הפעולה האיקונים ביותר של האייר מקס 90 בכל הזמנים, ואחד מאבני הייסוד של פסטיבל הקולבים שמשתולל בשנים האחרונות. לכבוד יום האייר מקס (26.3) נייקי מוציאה לראשונה מחדש את ה-Air Max 90 Bacon, ואין זמן יותר מושלם מזה להיזכר בסיפור המגוחך שלה.

נייקי Air Max 90 Bacon: הבדיחה של Dave’s Quality Meat

דייב אורטיז (Dave Ortiz) הוא אמן גרפיטי שגדל בברוקלין המוזנחת של שנות השבעים. את הילדות שלו הוא העביר בשכונות רוכב על סקייטבורד ועל אופני BMX. באותם שנים לא הייתה בניו-יורק תרבות רכיבה מפותחת ולכן החברים של אורטיז היו צוחקים עליו שהוא מנסה להיראות כמו החבר'ה מהחוף המערבי, זה עזר לו להבין בהמשך שזה בסדר להיות קצת שונה. בשנת 1989 אורטיז התחיל להגיע למנהטן ושם הוא נחשף לראשונה לתרבות המועדונים. דרך המסיבות הוא הכיר חבורה חדשה שהקימה בתחילת שנות התשעים את חברת הסקייטבורד Zoo York. אורטיז היה העובד הראשון שנשכר לעבוד בחברה.

המועדונים שאורטיז הסתובב בהם היו ברובע שהתאפיין בבתי מטבחיים שארזו בשר. אורטיז שם לב במיוחד לבניין ספציפי שהיה עליו את הכיתוב Dave's Quality Veal. הוא אהב מאוד את הלוק שלו והתחיל לחתום ברחבי העיר על הציורים שלו MEAT כאשר האות E הפוכה בתוספת ציור של פולקע שנראה כמו זין. לפעמים הוא גם היה מוסיף את הכיתוב – זיינתי את אמא שלך. לאט לאט מוטיב הבשר נהפך לחלק מהזהות של אורטיז והוא התחיל להשתעש ברעיון לקחת את זה לשלב הבא.

תיגע בהכל ותהיה קול

יום אחד אורטיז פנה לחבר שלו איליי (Ilay) והתערב איתו על דולר שהוא הולך לפתוח חנות קונספט שתהיה מעוצבת כמו קצבייה. זה בעצם היה אמור להיות מקום שצוחק על כל הבוטיקים עם המדיניות של אל תיגע בכלום, זה מוזיאון וקודם כל תשאל אותי. אורטיז רצה לפתוח חנות שבה המדיניות היא תיגע בהכל ורק תהיה קול לאנשים אחרים. הוא התחיל לתכנן את החנות כאשר המוטיב המרכזי בה היה מקרר בשר ענק שאורטיז חיפש ברחובות כמו ג'אנקי. השם של החנות היה Dave's Quality Meat או בקיצור DQM.

נייקי Air Max 90 Bacon: קודם כל נוחה

סביב הקצבייה החדשה שנפתחה התחילו להתסתובב טיפוסים מכל הסצנות שאורטיז היה חבר בהן – גרפיטי, מוזיקה, סקייטבורד, BMX וגם סתם אמנים ואנשי רוח שאהבו את הוייב והקונספט של החנות. הרי היא לא הייתה דומה לשום דבר אחר בכל מנהטן – חנות סניקרס וסטריט-וור שנבנתה סביב מוטיב של בשר, שהכל ארוז בה בניילון נצמד ושוכב בתור מקררים. המנהלים בנייקי התחילו לגלות סקרנות בסצנה שהתפתחה סביב DQM ולכן פנו לאורטיז כדי שייעצב להם נעל חדשה.

השאלה הראשונה שלהם הייתה איזה נעל תרצה לעשות? אורטיז חשב שאם הוא גם ככה נמצא בחנות ועומד שעות על הרגליים, אז כדי שהנעל תהיה קודם כל נוחה כדי שלא תשבור לו את כפות הרגליים – ככה הוא הגיע לאייר מקס 90. הוא הסתכל על העיצובים של אמנים שפעלו באותה תקופה כמו סטאש (Stash) ו-פיוצ'ורה (Futura 2000) וחשב שהם נוקשים מדי, אבל לא היה לא מושג מה הוא רצה לעשות. אורטיז די נגרר עם ההחלטה עד שביום שבת הוא קיבל טלפון מנייקי והבן אדם מהצד השני אמר לו שאם עד יום שני הוא לא יעביר עיצוב, לא תהיה נעל.

מי לא אוהב בייקון?

אורטיז הביט בחנות שלו וחשב לעצמו שהכל פה בדיחה אז ברור שהנעל צריכה להיות בדיחה. באותו רגע גם תפס אותו רעב אז הוא פנה למעדנייה השכונתית והזמין שם כריך עם בייקון, ביצה וגבינה. בזמן שהוא תקע את הביס הראשון זה פתאום היכה בו – בייקון! הרי כולם אוהבים בייקון. הוא קנה ארבע חבילות גדולות של בייקון, תפס את מניפת הגוונים, ורץ לחבר שלו תומאס שייצר באותה תקופה אריזות למוצרים של סופרים וסטוסי. הדבר בראשון שתומס שאל אותו זה "מה נסגר עם כל הבייקון הזה?"

אורטיז ותומאס ישבו כל הלילה ובהו בבייקון. הם חקרו אותו מכל הכיוונים כדי למצוא בדיוק את הגוונים והטקסטורות המדוייקות של חתיכת הבשר. המטרה הייתה שמי שיביט בנעל מהצד, לא יוכל לחשוב על שום דבר מלבד בייקון. ביום שני אורטיז הגיש את העיצוב הראשוני לנייקי, הוא חשב שזה אולי מצחיק או נדוש, אבל רוב הסיכויים שכולם ישנאו את זה, למעשה הוא אמר לתומאס שאם עשרה אנשים יאהבו את זה הוא יהיה מאושר. תומאס השיב שהוא אוהב את זה ואורטיז חשב יופי, כבר הגענו לשתיים.

נייקי Air Max 90 Bacon: השקה בלי תור

ביום שני המנהל הקריאטיבי בנייקי ג'סי לייבה (Jesse Leyva) החזיר לאורטיז מייל שהנעליים מטורפות והם רוצים להתחיל לייצר אותן. אורטיז רצה שעם האריזה יגיעו ממש חתיכות של בייקון, כדי שכאשר ילד יפתח את הקופסא, הוא ממש יוכל להריח בייקון. נייקי הורידו אותו מהרעיון הזה די מהר, ובסופו של דבר הם התפשרו שהנעל תגיע עם חולצה של DQM וצמיד בייקון. הנעל יצאה במהדורת קוויקסטרייק מוגבלת, ומהדורת הייפרסטרייק סופר מוגבלת (Friends and Family) של 24 יחידות בלבד שהגיעו בקופסא מהודרת.

ביום ההשקה הרשמי לא היה תור מיוחד מחוץ לחנות. כמה חבר'ה בודדים ששמעו על הנעל מפה לאוזן הגיעו לרכוש אותה, מדי פעם נכנס עובר אורח וקנה זוג. רק עם הזמן האייר מקס 90 בייקון התחילה לצבור הייפ ברחובות, אנשים פתאום התחילו להבין את הפשטות והגאוניות מאחורי העיצוב שלה, נעל קונספט שלועגת לכל מה שהוא נפוח מחשביות עצמית. בשלב מסויים היא אפילו נבחרה לאחד העיצובים הטובים ביותר של העשור ואחד משיתופי הפעולים הטובים ביותר של נייקי בכל הזמנים. העניין הוא שלפני מועד ההשקה הרשמי אורטיז ואיליי שמרו בצד 500 זוגות. עם הזמן התחילו לרוץ שמועות בעיר שהם הולכים להשיק אותן מחדש, ואכן כעבור ארבע שנים זה הפך לרשמי. יש השקה מחודשת של הבייקון.

הכח שמאחורי הלימיטד

הפעם התור מחוץ לחנות היה עצום. כזכור העיר כבר ידעה מהומות סביב סניקרס מבוקשות כמו ה-Nike Dunk SB Low Staple NYC Pigeon או ה-Nike Dunk SB Low Diamond Supply Co. Tiffany שיצאו בשנת 2005. אנשים שפספסו את הנעליים האלו הבינו שההזדמנות לקנות את הבייקון לא תחזור. העולם כבר הבין את הכח שמאחורי הלימיטד, את החד-פעמיות של ההשקות. לכן כל מי שיכל לקנות לעצמו שתי זוגות שמח לשלם ריטייל. כמובן שעם השנים הנעל הפכה לעוד יותר מבוקשת, היא קיבלה מעמד איקוני והמחיר שלה הגיע למאות ואלפי דולרים.

עברו 17 שנה מאז ההשקה הרשמית ורק עכשיו נייקי מוציאה את הבייקון מחדש. אחד משיתופי הפעולה האהובים והנדירים ביותר של החברה בכל הזמנים חוזר לכבוד יום האייר מקס 2021. נייקי מחזירה לתודעה נעל שהיא שיקוף מושלם של היוצר שלה – בזה ליומרה, מריצה דחקה על כל המתנשאים, לא דומה לשום דבר אחר ונועדה קודם כל להיות נוחה כדי שאנשים ממש ילכו איתה ברחוב.

יום אחד בעודו שוטף את הרצפה עם סמרטוט הגיע ילד לחנות ותפס את הראש בין הידיים, "אתה נועל אותן??? הוא צעק. אורטיז ענה באדישות – כן, הן סניקרס.

פאן פקט: בשנת 2009 נייק הוציאה את ה-DQM x Nike Air Max 90 Current Huarache Bacon כמחווה לבייקון המיתולוגית. הנעל היא שילוב של אייר מקס 90, אייר הוראצ'י וטכנולוגיית נייקי Free.