שילוב של טכנולוגיה חדשה עם עיצוב פורץ דרך יצרו את ה-נייק אייר מקס, סדרת הנעליים הראשונה בהיסטוריה שהציגה כרית אוויר גלויה בסוליה. הנעל עשתה מהפיכה בעולם הריצה, כיכבה בתרבות הפופ וקיבעה את מעמדה כקלאסיקה על זמנית. עד היום נייקי מקפידה כל שנה להוציא נעל חדשה תחת הסדרה, והיא ממשיכה לשפר את הטכנולוגיה ולהדהים את עולם הסניקרס עם עיצובים חדשים ומאתגרים. זה הסיפור מאחורי העיצובים האיקונים והחשובים ביותר של סדרת נייקי אייר מקס.

כל מה שצריך לדעת על הסדרה של נייקי – מדריך

אוויר בסוליה לא הייתה טכנולוגיה חדשה, למעשה חברת דוקטור מרטינס הציגה מגף עם אוויר בסוליה עוד בשנות השישים. בשנת 1978 נייקי השיקה את הנעל הראשונה שלה עם כרית אויר בסוליה בשם נייקי טיילווינד. הבעיה של החברה הייתה שהיא לא הצליחה להסביר לקהל שלה מה זה בדיוק אוויר בסוליה, ואיך מצליחים לכלוא גז בתוך כרית מגומי מבלי שיברח.

בסוף שנות השמונים המהנדסים של נייקי הצליחו לפתח כרית אוויר גדולה יותר, שקיבלה את השם מקס, מלשון Maximum. נייקי רצתה לשווק את הפיתוח החדש בצורה אחרת, לא עוד נעל שאנשי השיווק שלה יתאמצו להסביר את היתרונות של הטכנולוגיה מאחוריה, אלא נעל שהעיצוב שלה יהיה כל חריג, שהיא תשווק את עצמה. למזלה היא גייסה כמה שנים קודם לכן אדריכל צעיר בשם טינקר הטפילד, והוא זה שנבחר לעבוד על הפרויקט החדש.

כל הדגמים החשובים בסדרת נייק אייר מקס לאורך השנים

אייר מקס 1 | אייר מקס 90 | אייר מקס 180 | אייר מקס 93 | אייר מקס 95 | אייר מקס 97 | אייר מקס 270 | אייר מקס 720 | אייר מקס 2090

אייר מקס 1

ה-אייר מקס 1 יצאה בשנת 1987 ועשתה מהפיכה בעולם הסניקרס. לראשונה בהיסטוריה לא רק שהיה ניתן להרגיש את הטכנולוגיה החדשה, אלא ממש לראות אותה. הרעיון להציג כרית אוויר שקופה בסוליה הגיע לאחר שהמעצב של הנעל, טינקר הטפילד, ביקר במרכז ג'ורג' פומפידו בפריז. הוא ראה כיצד כל התשתית הפנימית של המבנה כמו צינורות הגז ותעלות המזגן, היא חיצונית וגלויה לכל. עם הרעיון הזה הוא חזר למטה החברה, וכאשר ביקשו ממנו לעצב ריצה חדשה עם בועת אוויר גדולה יותר, הוא חשב שבמקום לנסות להסביר לכולם מה זה אוויר בסוליה, למה לא פשוט להראות את זה…

אייר מקס 90

אחרי ההצלחה הגדולה של האייר מקס 1, נייקי חיפשה את הדבר הגדול הבא. הגישה של החברה באותה תקופה הייתה – יותר גדול זה יותר טוב – ואכן מהנעל הזו נייקי כל הזמן ניסתה להגדיל את בועת האוויר ככל שניתן. טינקר הטפילד מונה שוב לעצב את ה-אייר מקס 90, והפעם הוא שאב את ההשראה שלו ממכוניות ספורט איטלקיות. התוצאה הייתה נעל ריצה חדשנית עם מבנה אווירודינמי ואריח תרמופלסטי ענק בחלק האחורי שהפך ללוחית הזיהוי של הנעל. הנעל נקראה בהתחלה אייר מקס 3, מאחר והיא הייתה הנעל השלישית בסדרה, ולאחר מכן השם שלה שונה לאייר מקס 90, על שם השנה שבה היא יצאה.

אייר מקס 180

ה-אייר מקס 180 הייתה התפתחות טכנולוגית משמעותית בסדרת נייק אייר מקס. הפעם לא היה מדובר רק בכרית אוויר גדולה יותר, אלא צמד המעצבים טינקר הטפילד ו-ברוס קילגור בחרו להציג את הטכנולוגיה גם מהחלק התחתון של הנעל. העובדה שניתן היה לראות את הכרית מהצדדים וגם מהסוליה העניק לה את השם אייר מקס 180 – כלומר ניתן לראות אותה מזווית של 180 מעלות. הנעל יצאה בשנת 1991 לראשונה במקביל בכל העולם, וכללה לשון נאופרין גמישה שעניקה לה תחושה של גרב אלסטית שנמצדת לכף הרגל. באולימפיאדת ברצלונה 1992, מייקל ג'ורדן הסתובב מחוץ למגרש עם האייר מקס 180.

אייר מקס 93

בשלב הזה סדרת נייק אייר מקס ביססה את עצמה כדבר המסעיר והחדשני ביותר בעולם הסניקרס. טינקר הטפילד שוב מונה לעצב את הנעל החדשה, וגם הפעם הוא הצליח להדהים את עולם הריצה עם עיצוב אוונגרדי ושובר מוסכמות. הרעיון היה לייצר נעלי הריצה עם הריכוך הטוב ביותר שהיה מאז ומעולם, ואכן ה-אייר מקס 93 הייתה הנעל הראשונה בסדרה עם בועת אוויר כל כך גדולה, שהיא חצתה לגמרי את קווי המתאר של הנעל. היא גם הייתה הבועה הראשונה שהייתה צבעונית ולא שקופה, עניין שהבליט אותה עוד יותר מהסביבה. השם הראשוני שלה היה אייר מקס 270, מאחר וניתן היה לראות את הטכנולוגיה מזווית של 270 מעלות, אולם לאחר מכן השם שונה לאייר מקס 93, על שם השנה שבה היא יצאה.

אייר מקס 95

אחרי שמונה שנים רצופות שבהם טינקר הטפילד היה המעצב של סדרת נייק אייר מקס, לראשונה מונה מעצב חדש בשם סרג'יו לוזנו שהביא שפה עיצובית חדשה. ההשראה ל-אייר מקס 95 הגיעה מהאנטומיה של גוף האדם, כך שהנעל מדמה שכבות של עור, שרירים, גידים ועצמות. בנוסף, לוזנו שילב סוליה בצבע שחור והצניע את הסווש המפורסם של נייקי. הטכנולוגיה החדשה הציגה בועת אוויר גם בחלק הקדמי של הנעל, ולראשונה האוויר הכלוא היה מחולק לתאים נפרדים בלחץ משתנה. העיצוב החריג של הנעל הוציא אתה ממחוזות הריצה אל עבר עולמות הלייפסטייל, ושם סדרת האייר מקס נשארה עד עצם היום הזה.

אייר מקס 97

סוף שנות התשעים התאפיינו בהתרגשות לקראת המיליניום החדש. בחברת נייקי רצו נעל שתבטא את רוח התקופה, אבל שתסמל גם את עתיד החברה. לעיצוב של הנעל החדשה מונה כריסטיאן טרסר שהושפע מאוד מהטבע ורצה לשלב בינו לבין מראה עתידני. טרסר לקח רצועות רפלקטיביות ושילב אותן במעגליות שמזכירה אפקט של טיפה שנופלת לתוך שלולית. הצבעים הכסופים של הנעל שאבו את ההשראה שלהם מרכבות קליע יפניות ומשלדה של אופני הרים כסופות. ה-אייר מקס 97 הציגה לראשונה יחידה אחת ענקית של כרית אוויר בסוליה, ולכן השם שלה היה בהתחלה Air Total Max 3, לאחר מכן הוא שונה לאייר מקס 97, על שם השנה שבה היא יצאה.

אייר מקס 270

אם אי אפשר להגדיל את בועת האוויר לרוחב, נגדיל אותה לגובה, כך נולדה ה-אייר מקס 270 (Air Max 270), הנעל עם בועת האויר הגבוהה ביותר בתולדות החברה, והנעל הראשונה שבה נייקי הצהירה בפומבי שהיא לא נועדה לשמש כנעל ריצה מקצועית, אלא כנעל הליכה בלבד. על העיצוב של הנעל היה אחראי דילן ראש, כאשר המספר 270 מתייחס לזווית ממנה ניתן לראות את בועת האוויר. היא זכתה לפופולאריות בקרב נשים וגברים בכל הגילאים, למרות המחיר היחסית גבוה לנעל הליכה יום-יומית. למעשה אייר מקס 270 הייתה נעל הלייפסטייל המצליחה ביותר של נייקי בשנת 2018.

אייר מקס 720

אחרי ההצלחה העצומה של האייר מקס 270, זה היה די טבעי לאפשר ל-דילן ראש, המעצב לעצב גם את היורשת הבאה בסדרה. ל-אייר מקס 720 הוא העניק מראה די חייזרי, מן שעטנז בין הנוסע השמיני לבומרנג. פעם היו קוראים לזה רק "עתידני" אבל היום זה כבר הפך ל-"רטרו-עתידני", מאחר והוא די ממשיך את השפה העיצובית של סניקרס קלאסיות כמו האייר מקס 97 או האייר מקס 93. הקולורוויי הושפע ממראות מרהיבים כמו זרימת לבה, הזוהר הצפוני, שביל החלב ומשקיעות וזריחות. התוצאה היא חללית על אסיד שמדמה הליכה עם נורת לבה על הרגליים. בוא נגיד שאם היו נוחתים בארץ חייזרים, הם היו נועלים אייר מקס 720.

אייר מקס 2090

עניין מוזר סדרת האייר מקס, לא רק שעדיין מייצרים אותה, אלא שגם בשנת 2020 היא המשיכה להיות פופולארית מתמיד. האייר מקס 1 הושקה לפני כמעט ארבעים שנה, ועד היום מגלים אותה דורות חדשים. למעצבים של ה-אייר מקס 2090 היה חשוב לייצר נעל שתהיה מזוהה עם העידן הנוכחי אבל שעדיין תישען על מוטיביים מרכזיים של האייר מקס 90. ההשראה של הנעל המקורית נלקחה ממכוניות ספורט איטלקיות, הפעם ההשראה הגיעה מאמצעי תחבורה עתידניים ובעיקר מכוניות חשמליות.