תמיד אמרו עליו שהוא פרא אדם, גוש שומן פחוס, נמוך מדי כדי להיות שחקן פנים, כבד מדי כדי לשמור על שחקנים זריזים ממנו. עצלן בהגנה, ברוטאלי, גס, יהיר, קשקשן, אגרסיבי, חסר אחריות, פרובוקטור עם פה גדול שזורק יותר מדי במבחוץ ולא שומר על אורח חיים ספורטיבי, הכל היה נכון. אבל איזה שחקן היה צ'ארלס בארקלי.

גודזילה אנושית ששועטת קדימה כמו כדור הריסה, אדם שלא האמין בנתונים פיזיים כמו שהוא לא האמין בתזונה נכונה, פוליטיקלי קורקט, או ששחקנים צריכים לשמש מודל לדוגמא. אם מייקל ג'ורדן היה המאמי הלאומי של הליגה, בארקלי היה אנטי-גיבור, נבל עם לב של דובון אכפת-לי. סר צ'ארלס אולי לא היה הפורוורד הגדול ביותר בתולדות המשחק, אבל ללא ספק הדומיננטי והכריזמטי מבין כולם.

כל הסניקרס של צ'ארלס בארקלי

בלי הצעות

למרות שהוא מזוהה בעיקר עם ערים גדולות כמו פילדלפיה ופיניקס, בארקלי הגיע בכלל מחור של תחת בשם לידס במדינת אלבמה. מדובר בפרבר שבשנות השמונים היו בו 8,500 תושבים והעיר הגדולה שלו היא בירמינגהם. בארקלי הנער לא הצליח אפילו להתקבל לנבחרת תיכון של לידס. רק לקראת שנתו האחרונה הוא הצליח בסופו של דבר להגיע לנבחרת, אבל בסיום העונה הרגילה הגיוסים למכללות כבר הסתיימו ובארקלי נותר בלי הצעות.

פאור פורוורד שמשחק בעמדת הסנטר

המזל הוא שבפלייאוף בארקלי הצליח להוביל את תיכון לידס הקטן לחצי גמר אליפות המדינה. הוא קלע במשחק האחרון שלו 26 נקודות וזה הספיק כדי לקבל הצעה להצטרף למכללת אובורן הצנועה. בשלוש שנותיו במכללה, המדינה כולה נחשפה לפלא שנקרא צ'ארלס בארקלי. פאוור פורוורד בגובה של גארד שמשחק בעמדת הסנטר. ביום חם הגובה הרשמי של בארקלי הוא 1.98, השמועות מדברות על זה שהגובה האמיתי שלו קרוב יותר ל-1.93.

בארקלי הפך מהר מאוד לסנסציה גדולה, והיה ידוע בזכות היכולת שלו לקחת ריבאונד בהגנה ובמקום למסור את הכדור לרכז, לשעוט קדימה ולסיים בהטבעה מפלצתית. סוג של טנק שרמן שכולם יודעים בדיוק מה הוא הולך לעשות ולאף אחד אין דרך לעצור את זה. המשחק הכוחני והנחישות להילחם על כל כדור הפכו אותו למשאבת ריבאונדים. הנתונים הפיזיים הנחותים הקנו לו את הכינויים The Round Mound of Rebound (תלולית עגולה של ריבאונד) ו-Crisco Kid (קריסקו היא חברה שמתמחה במוצרי בישול ואפייה ומוצר הדגל שלה הוא שומן יצוק).

Converse All-Star Pro Star

כמו כל בני הדור שלו, במכללות בארקלי שיחק עם ה-קונברס אולסטאר פרו סטאר. כזכור קונברס שלטה לגמרי במגרשי הכדורסל בשנות השישים והשבעים, והפרו סטאר היו הגרסה האייטיזית לפרו לת'ר המיתולוגית משנות השבעים.

נייקי מחתימה את צ'ארלס בארקלי

לאחר שלוש שנים במכללות, בארקלי החליט לצאת לאחד הדראפטים האיכותיים ביותר בתולדות ה-NBA. הוא נבחר חמישי על ידי ה-פילדלפיה '76 כאשר לפניו נבחרו האקים אולאג'ואן, מייקל ג'ורדן ו-סאם פרקינס ואחריו אותיס ת'ורפ ו-ג'ון סטוקטון. בעוד מייקל ג'ורדן ברח מפגישות, הערים קשיים ופחות או יותר עשה הכל כדי לא לחתום בנייקי, בארקלי היה מוכן לחתום בכל חברה שתרצה אותו. נייקי זיהתה מייד את הפוטנציאל המסחרי שטמון בבחור הצעיר והחתימה אותו על חוזה. ייקח עוד עשר שנים עד שבארקלי יקבל ליין של נעליים על שמו, אבל בכל התקופה הזו הוא היה שחקן כל כך דומיננטי, שהנעליים שהוא שיחק איתן הפכו למזוהות איתו.

Nike Air Force 1 | 1985

אין כדורסלן שמזוהה יותר עם מנטליות ה-Force של נייקי מאשר צ'ארלס בארקלי. למעשה אם נייקי לא הייתה יוצאת עם הנעל הזו עוד ב-1982, זה היה נראה כאילו היא יצרה אותה במיוחד עבורו. כאשר נייקי התחילה לעשות דיכוטומיה בין קטגוריית Flight ל-Force, זה היה ברור לכולם שבארקלי יהיה נושא הדגל של הפורס.

Nike Terminator "Big Nike" | 1986

דגם די נשכח למרות שיש לו מקום חשוב בהיסטוריה של נייקי. באותה תקופה שחקני מכללות שיחקו עם ה-נייקי דאנק שנשארה מוכרת ואהובה עד היום. ה-טרמנייטור עוצבה על בסיס הדאנק, אבל הייתה דגם מיוחד שנייקי יצרה עבור מכללת ג'ורג'טאון שהייתה מדורגת באותה תקופה במקום הראשון במדינה. הדגם של ג'ורג'טאון הגיע עם הכיתוב הויאס (Hoyas) ואילו הדגם שהשחקנים המקצוענים קיבלו היה עם לוגו עצום של NIKE בחלק האחורי.

Nike Air Alpha Force | 1987

לבארקלי היה שילוב קטלני בין תכונות מנוגדות. הוא ידע לקחת את הכדור חזק לסל ועם זאת לשחרר זריקה רכה מחצי מרחק. הוא סבל מבעיות משקל אבל היו לו ניתורים אדירים, הוא היה פרא אדם אבל שובה לב, מנהיג טבעי אבל חסר אחריות. הנייקי אייר אלפא פורס זיקקה את כל התכונות האלו יחדיו. הסימן הבולט ביותר שלה הייה רצועת חיזוק בחלק הקדמי (בדומה ל-אייר טריינר 1 שיצאה באותה שנה). התפקיד של הרצועה היה להעניק חיזוק ותמיכה לסגנון משחק קשוח כמו של בארקלי. בסוליה נייקי שילבה כרית אויר לריכוך, אם כי היא עדיין לא הייתה גלויה כמו ב-אייר מקס 1. זוהי הנעל הראשונה שצ'ארלס בארקלי הפך להיות ממש מזוהה איתה, בעיקר בזכות הקולורווי של הפילדלפיה 76', כחול, אדום לבן. פאן פקט: בתמונה למטה יש עדות מצולמת של מייקל ג'ורדן משחק איתה.

Nike Air Alpha Force 2 | 1988-1989

גרסה משופרת לאלפא פורס המקורית, הפעם עם פנלים מעור שנתפרו בחלק הקדמי לחיזוק נוסף, לשון עם ריפוד כפול ומערכת שרוכים ברוחבים משתנים. גם החתימה הוגבהה למיד-קאט ונוסף פנל אחורי לתמיכה בקרסול. הפעם הנעל יצאה עם המספר 34 בחלק האחורי שהיה כמובן המספר על הגופייה של צ'ארלס בארקלי. עם השנים יתברר שהאלפא פורס 2 תזכה לפופולאריות גדולה יותר מאשר הדגם הראשון.

Nike Air Bound | 1990

המימדים הפיזיים של בארקלי אפשרו לו לשחק בכל עמדה במגרש. עם השנים הוא שיכלל את הכלים ההתקפיים שלו, הוא יכל לתקוף את ההגנה עם הפנים לסל, מהפוסט, לזרוק מחוץ לקשת ולזהות שחקנים פנויים אם הוא זכה לשמירה כפולה. לתקופה מסויימת בארקלי השתעשע גם עם נעלי גארדים כמו ה-נייקי אייר באונד ששייכת דווקא לסדרת הפלייט. ההשראה לעיצוב של הנעל הזו הגיעה מה-אייר פלייט 89 ושיחקו איתה גארדים מובילים כמו סקוטי פיפן ו-רג'י מילר.

Nike Air Force V | 1991

אחד מדגמי הכדורסל האיקונים ביותר של נייקי בכל הזמנים והאייר פורס הראשונה עם אויר גלוי בסולייה. במהלך מאוד לא אופייני לחברה כמו נייקי, סדרת האייר פורס המצליחה הופסקה אחרי הדגם הזה ועד היום היא לא זכתה להמשך. בנוסף, מעולם לא יצאה גרסת רטרו לאייר פורס 5 למרות שזה ברור שיהיה לה ביקוש עצום. הקלאסיקה הזו נראתה גם בסרט White Man Can't Jump ועל הרגליים של מייקל ג'ורדן באולימפיאדת ברצלונה 1992.

Nike Air Force 180 Low | 1992

דגם מהפכני שנחשב עד היום לאחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות הגדולות ביותר של נייקי בכל הזמנים. כזכור ב-1991 נייקי הוציאה את ה-אייר מקס 180, הנעל הראשונה עם כרית אויר ענקית שניתן לראות מזוית של 180 מעלות. הפעם הטכנולוגייה יובאה לסדרת האייר פורס, התוצאה הייתה נעל מאסיבית עם רצועת חיזוק שהוסטה לחלק האמצעי. שני הקולוורוויז המפורסמים ביותר של הנעל הם הכחול, אדום, לבן שבארקלי נעל במדי פילדלפיה וכחול, אדום, זהב, לבן שבארקלי נעל במסגרת נבחרת החלומות באולימפיאדת ברצלונה 1992. בפרסומת של של הנעל נראית דמות קומיקס של צ'ארלס בארקלי רומסת בנימוס את הסביבה בדרך לעוד הטבעה מפלצתית.

Nike Air Ballistic Force High | 1992

נעל שמספיק להביט עליה כדי להבין שהיא עוצבה עבור אנשים גדולים. ריפוד שמן בחלק העליון, כרית אויר בסוליה ורצועת ולקרו עם הכיתוב פורס לתמיכה חזקה בכף הרגל. בנבחרת החלומות שיחקו איתה דיוויד רובינסון ו… ג'ון סטוקטון. האתלטים המובילים של סדרת הפורס היו צ'ארלס בארקלי ודיוויד רובינסון וזה היה טבעי שהם ישחקו עם כל נעל חדשה שיצאה תחת הסדרה. בשנה הזו בארקלי עזב את פילדלפיה ועבר לשחק בפיניקס סאנס, עניין שכמובן ישפיע על הקולורוויז הבאים של הנעליים בסדרה. הנעל הזו גם כיכבה בפרסומת גודזילה נגד בארקלי שהייתה להיט אדיר בטלוויזיה

Nike Air Force Max | 1993

עוד קלאסיקת נייטיז מטורפת. מאז ומתמיד נייקי פיתחה טכנולוגיות עבור עולם הריצה ומשם הן עשו שיפטינג לנעלי כדורסל. ב-1993 החברה היממה את עולם הסניקרס עם הנייקי אייר מקס 270 (לימים אייר מקס 93), נעל ריצה עם כרית אויר עצומה וצבעונית שניתן לראות מזווית של 270 מעלות. האייר פורס מקס היא נעל הכדורסל הראשונה שקיבלה את הטכנולוגייה הזו. היא התפרסמה בזכות חמישיית ה-פאב פייב של אוניברסיטת מישיגן וכמובן בזכות מהדורת השחקן של צ'ארלס בארקלי. מבחינה עיצובית ניתן לראות בפעם הראשונה שיש התרחקות מהקוים הגסים והרובוטים של שנות השמונים למראה שהוא יותר חלק ומתוחכם ושאפיין את הסניקרס שיצאו באמצע שנות התשעים. באותה עונה בארקלי זכה בתואר ה-MVP של הליגה והגיע הכי קרוב שאפשר לתואר האליפות, כאשר הפסיד בסדרת הגמר לשיקגו ומייקל ג'ורדן.

Nike Air Force Max CB | 1994

עשר שנים אחרי שחתם בנייקי, בארקלי קיבל סוף כל סוף נעל על שמו. בניגוד לצמד-חמד מייקל ג'ורדן ו-טינקר הטפילד, לבארקלי מעולם לא הוצמד מעצב בודד. הגישה של בארקלי הייתה "אל תלמד אותי איך לשחק כדורסל ואני לא אלמד אותך איך לעצב נעליים". ג'ורדן היה יורד לפרטים הכי קטנים בכל מה שנוגע לעיצוב, בארקלי לעומתו היה עולה לשחק יחף אם זה היה תלוי בו.

התוצאה הייתה שכל פעם הוא היה נפגש מעצב אחר, פעם עם הטפילד, פעם עם אריק אייבר ופעם עם ווילסון סמית', כל אחד מהם ניסה לשאוב את המידע שבארקלי כל כך התעצל לנדב. בסופו של דבר ה-אייר פורס מקס סי.בי הייתה כמעט העתק של הדגם הקדם רק עם רצועות תמיכה אלכסוניות שנלקחו מה-נייקי אייר רייד שיצאה ב-1992 ומה-אייר ג'ורדן 8 שיצאה ב-1993. גם לנעל הזו הייתה בועת אויר ענקית בסוליה והקולורווי המוכר ביותר שלה הוא כמובן השחור, סגול, לבן של הפיניקס סאנס. הנעל הכיכבה בקומיקס גודזילה נגד בארקלי שהיה מבוסס על הפרסומת המצליחה שיצאה ב-1992.

Nike Air Force Max2 CB | 1995

הפסגה העיצובית והנעל המזוהה ביותר עם הליין של צ'ארלס בארקלי הגיעה כבר בדגם השני בסדרה. ה-אייר פורס מקס 2 סי.בי היא כל מה שאפשר לבקש מנעל כדורסל. משוגעת, חייתית, עתידנית ועם טכנולוגיה מתקדמת. הפעם בעל כורחו הוצמד לבארקלי המעצב טרייסי טיג (Tracy Teague). טיג הרגיש שבארקלי נותן לו חופש יצירתי מוחלט לעצב איזה נעל שהוא רוצה אז הוא לקח את ההשראה מ-סטרייטג'אקט, מעיל עם שרוולים ארוכים שמשמש לקשירת היידים של מאושפזים בבית משוגעים. בנוסף הוא הבליט את השיניים בצד החיצוני של הסוליה למראה יותר אגרסיבי, הצניע את הסווש והוסיף את הלוגו אייר מקס בלשון. מבחינת חידושים הנעל הכילה מבנה אוכף שעוטף את הרגל, מערכת שורכים אלסטית וכרית אויר כפולה בעקב לריכוך מירבי. התוצאה סיפקה מראה שזיקק במדיוק את המשחק של בארקלי, מטורף ושפוי, אגרסיבי ומעודן, בסיסי ומתוכחם, מיושן ומתקדם, רטרו שחזר מהעתיד.

Nike Air CB 34 "Godzilla" | 1995

הפעם בנייקי החליטו לקחת את קמפיין הגודזילה צעד אחד קדימה ולעצב נעל שנראת כמו כף הרגל של המפלצת הבדיונית. השם הרשמי שלה הוא אייר סי.בי 34 אבל מהרגע הראשון היה ברור לכולם שיקראו לה גודזילה. השיניים בצדדים הוגדלו ונמתחו לאורך כל הסוליה, עניין שהפך אותן לנקודת הפוקוס העיקרית. בנוסף רצועת החיזוק הוחזרה, ולראשונה נוספה כרית זום בחלק הקדמי של הפורפוט. התוצאה הייתה נעל כדורסל מפלצתית מלאה בפרטים כמו הכיתוב סר צ'ארלס בענק כאשר מחברים את שתי הסוליות, והלוגו של בארקלי על הרפידה הפנימית.

Nike Air More Uptempo Olympic | 1996

ב-1996 נייקי הוציאה את ה-אייר מור אפטמפו 96, נעל ששאבה את ההשראה שלה מהגרפיטי של תרבות הרחוב והתחושה הנכונה שבשנות התשעים הכל היה גדול מהחיים. האלמנט הבולט ביותר בנעל הוא הכיתוב AIR בענק על הגפה העליונה וכרית אויר ענקית שהפעם הוצבה באופן גלוי גם בחלק הקדמי. האייר מור אפטמפו מזוהה בעיקר עם סקוטי פיפן מלבד תקופה אחת שבה בארקלי שיחק איתה. לקראת אולימפיאדה אטלנטה 1996 נייקי הוציאה מהדורה מיוחדת בצבעים של הנבחרת כחול/לבן/אדום. זו הפעם השנייה שבה בארקלי בחר לשחק עם נעל של גארדים והפעם האחרונה שבארקלי ישחק עם נבחרת החלומות.

Nike Air Max CB 34 | 1996

בשנת 1995 נייקי יצאה עם ה-אייר מקס 95, נעל הריצה הראשונה שהכילה כרית אויר גלויה גם בחלק הקדמי. זה היה ברור שבשלב מסויים הטכנולוגיה הזו צריכה הלהגיע גם לסדרת ה-CB. אפשר להתווכח האם העיצוב של ה-אייר מקס סי.בי 34 מוצלח או לא, אבל הוא בהחלט מעניין מלא בפרטים קטנים כמו הכיתוב המוכתש CB34 בחלק החיצוני של הגפה, הלוגו של צ'ארלס בארקלי שמשתקף מתוך הבועה התחתונה וסימני הטלפיים שחרוצים על הסוליה. מלבד כל אלו אי אפשר להתעלם מהמראה החייזרי והמרובד שראוי להערכה. זו הייתה העונה האחרונה של בארקלי בפיניקס סאנס לפני שעבר ליוסטון רוקטס.

Nike Air CB4 | 1996

אחרי שנים של קו עיצובי עקבי וחלוצי, קמפיינים פרסומיים מבריקים ושלל דגמים אהובים, לא ברורה הריגרסיה הזו, כאילו חזרנו לשנות השמונים רק עם עיצוב מחורבן. בשנה הזו צ'ארלס בארקלי עבר מפיניקס ליוסטון והמספר 34 היה תפוס על ידי האקים אולאג'ואן. בארקלי לקח את הספרה 4 והיא הוצמדה לליין החדש והלא מרשים.

Nike Air Max Super CB | 1997

לסופר CB הייתה אומנם בועת אייר מקס ו-3M זרחני בגפה בעליונה, אבל מלבד זה היא הייתה נעל משעממת ורחוקה שנות אור מהתעוזה והיצירתיות של הדגמים הקודמים. ההיסטוריה תעניש את הנעל הזו שמעולם לא זכתה למהדורת רטרו ולאף אחד לא אכפת.

Nike Air Max CB4 II | 1998

הנעל האחרונה בשושלת המפואת של צ'ארלס בארקלי ושיפור קל מדגם הקודם שעלול היה להיות סיומת נוראית אם ה-אייר סי.בי מקס 4 לא הייתה יוצאת. העיצוב של הנעל הזו מאוד מזכיר את ה-אייר פיפן 1 עם בועת אויר אחת שנמתחת לאורך כל הסוליה ואת ה-אייר פואומפוזית עם האפר המעוקל והפתלתל. באותה תקופה בארקלי כבר היה בסוף הקריירה שלו, הוא סבל מפציעות ולא הרבה לשחק. גם הדגם הזה לא חזר במהדורת רטרו וספק אם משהו זוכר היום שצ'ארלס בארקלי הגדול שיחק איתן.