ה-אייר מקס 1 הציגה לראשונה חלונית אוויר גלויה בסוליה, ה-אייר מקס 90 הביאה לעולם עיצוב מרהיב וכרית גדולה יותר ו-האייר מקס 180 הציגה כרית אוויר שהייתה גלויה מזווית של 180 מעלות. בנייקי התחילו לחשוב על הדבר הגדול הבא, על פריצת הדרך שתצעיד את סדרת האייר מקס קדימה. היא הגיעה עם ה-נייקי אייר מקס 93 (נקראה במקור אייר מקס 270), נעל עם כרית אוויר עצומה וצבעונית שניתן לראות מזווית של 270 מעלות.
נייקי אייר מקס 93: בועת אוויר עצומה וצבעונית מזווית של 270 מעלות
האייר מקס 180 לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של הנעליים הקודמות בסדרה, אבל למרות זאת בנייקי העריכו מאוד את העבודה טינקר הטפלד. ההנהלה הבכירה אהבה את החזון היצירתי שלו והם האמינו שהוא האיש הנכון לדחוף את סדרת האייר מקס קדימה. הטפילד הצליח לייצר שפה עיצובית חדשה שהפכה את נייקי לחברה חדשנית ופורצת דרך, זה היה מתבקש שהוא ימשיך גם לעיצוב של הנעל החדשה.
הפעם ההשראה לעיצוב הגיעה ממקום לא צפוי, קווי המתאר המעוגלים של מיכלי חלב מפלסטיק שמוכרים בסופרמרקט. הטפילד התעניין בטכניקה שנקראת בלואו-מולדינג (Blow Molding), מדובר בהזרקת אוויר חם לתוך גופי פלסטיק כדי להעניק להם נפח וצורה. הוא ידע שמשתמשים בטכנולוגיה הזו כדי לעצב בקבוקים ורצה לייבא אותה כדי לייצר את חלונית האוויר בסוליה.
הבועה של הנייקי אייר מקס 93 יצאה לגמרי מהסוליה
ראש צוות הפיתוח דיוויד פורלנד, היה צריך להנדס מחדש את הבועה בהתאם לעיצוב המאתגר של הטפילד. בעזרת שימוש בטכנולוגיית הזרקת האוויר, צוות הפיתוח הצליח לייצר בועה אוויר גדולה יותר ב-35%. למעשה הבועה הייתה כל כך גדולה, שהיא יצאה לגמרי מקווי המתאר של הנעל, ולראשונה היה ניתן לראות אותה מזווית של 270 מעלות.
באייר מקס 180 ניתן לראות את בועת האוויר גם מהחלק התחתון של הנעל (כלומר מ-180 מעלות), באייר מקס 93 ניתן לראות את בועת האוויר גם מהחלק האחורי (כלומר מ-270 מעלות). זה אומר שאצל נייקי 360 מעלות הם ייחסיים בהתאם למה שעובד לה באותו רגע.
נייקי אייר מקס 93 מציגה: כרית אוויר צבעונית
שנתיים לפני האייר מקס 93, טינקר הטפילד עיצב נעל ריצה יוצאת דופן בשם אייר הורצ'י. הוא לקח שני אלמנטים עיצוביים מהנעל הזו לאייר מקס 93. הראשון הוא מבנה הגרב שנצמדת לכף הרגל, והשני הוא שימוש בבד נאופרין גמיש. למעשה לאייר הורצ'י ולאייר מקס 93 יש בדיוק את אותו מבנה בחלק הקדמי. בנוסף, החתימה של הנעל הונמכה כדי שתסתיים בגובה הקרסול.
בועת האוויר העצומה יחד עם העיצוב הגלי שנוסף לסוליה, העניקו לנעל מראה שרירי ומנופח שהיה שונה מאוד מהאייר מקס הקודמות בסדרה, ובהחלט לא מזכיר נעלי ריצה אחרות שהיו באותה תקופה.
בנוסף לכל החידושים, לראשונה בהיסטוריה נייקי הציגה לעולם כרית אוויר צבעונית. עד אותו שלב כריות האוויר באייר מקס היו תמיד בצבע שקוף, ואילו עכשיו לא רק שהיה מדובר בכרית אוויר עצומה, היא גם קיבלה ספלאש צבעוני. למרות העיצוב החדש, בנייקי לא רצו להישען רק על ניראות, והיה חשוב להם להדגיש כמה הנעל נוחה ומתאימה לרצים.
מודעות הפרסום הציגו את הכרית העצומה בחלק האחורי של הנעל, והבטיחו שתספוג את כל הזעזועים שרצים חוטפים בזמן ריצה. הם גם הבטיחו שלסוליה יש זיכרון והיא תתעצב בהתאם לכף הרגל של הרץ. כשהנעל יצאה היא פנתה בעיקר לקהילת הרצים החובבנים וכמובן לרחוב כנעל לייפסטייל, אבל לרצים המקצועיים היא הייתה קצת גדולה וכבדה מדי.
למרות שהגימיק של האייר מקס 93 היה אדיר והוא סימל את כל מה שנייקי האמינה בו באותה תקופה, לא הייתה לה השפעה תרבותית לאורך השנים, ולמעשה היא די נעלמה. עד היום נייקי ממעטת להחזיר אותה בגרסאות רטרו, אם כי אפשר להגיד שהיא חזרה בערך עם ה-אייר מקס 270 שיצאה בשנת 2019, והיא בעצם שילוב של האייר מקס 93 עם האייר מקס 180.
על הנייר היו לאייר מקס 93 את כל הסיבות להפוך לקלאסיקה ולמרות זאת היא לא הפכה לכזו. דווקא דגמים מאוחרים יותר כמו ה-אייר מקס 95 ו-האייר מקס 97 כן זכו למעמד חשוב יותר בתרבות הסניקרס. טינקר הטפילד העיד לאחר שנים שהעיצוב של האייר מקס 93 הוא אחד האהובים עליו, ושהיא נעל הריצה הטובה ביותר שהוא עיצב בכל סדרת האייר מקס.
הנעל האחרונה של טינקר הטפילד בסדרת האייר מקס
לדגם הבא בסדרה המנהלים בנייקי החליטו להעביר את השרביט למעצב סרג'יו לוזנו, ולכן היא בעצם הייתה האייר מקס האחרונה שטינקר הטפילד עיצב. לפרוטורקול הוא עיצב גם את האייר מקס 94 אבל בצדק הוא לא מחשיב אותה, כי הוא די עשה שם העתק-הדבק.
האייר מקס 93 שוב הוכיחה שנייקי היא חברה פורצת דרך שתמיד מחפשת דרך לשפר את הביצועים של הספורטאים ולעשות את זה עם סטייל. החברה המשיכה לאתגר את עצמה עם עיצובים חדשים ופיתוחים טכנולוגיים, גם אם צריך להרחיק עד עולם מיכלי החלב. סדרת האייר מקס שוב קבעה שיא יצירתי חדש, כאשר בדגמים הבאים העיצוב קיבל כיוון שונה לגמרי.
-
נייק אייר מק אטאק: הנעליים של ג'ון מקנרו חוזרות בענק!
מי שטוען שכל אדם הוא פתית שלג ייחודי הוא שקרן. לכולם יש אייפון או אנדרואיד, כולם צופים בנטפליקס או דיסני ומחזיקים בבית שידה וכותש שום של איקאה. גם עולם הסניקרס סובל ממחסור חמור באינדיבידואליות עד שלפעמים נראה שיש רק שלושה זוגות נעליים בחוץ – ייזי, דאנק או ג'ורדן. אם אתם פאשניסטות רדיקלים יש לכם ניו…
-
אייר ג'ורדן 9: מינימליזם יפני בהשראת מגה-סטאר שמשחק בייסבול
מחוץ ליונייטד סנטר מוצב פסל מברוזה של מייקל ג'ורדן. הפסל הוצב לאחר הפרישה שלו, כדי להנציח את הרוח הספורטיבית, ההשראה וההשפעה האדירה שהייתה לו על העיר שיקגו בכלל ועל קבוצת הבולס בפרט. הנעליים שג'ורדן נועל בפסל הם ה-אייר ג'ורדן 9, בחירה מאוד משונה לאור העובדה שהנעליים האלו יצאו רק אחרי שהוא פרש, ושג'ורדן מעולם לא…
-
עיצוב מושלם או הייפ מוגזם: נייקי דאנק סטייפל פיג'ין
בסופו של דבר מדובר בנעל אפורה עם יונה. לא יגואר. לא טיגריס. יונה. אחת החיות המאוסות ביותר על המין האנושי, יצרנית לשלשת נודניקית עם הליכה מצחיקה ותזמון גרוע. ובכל זאת, הדאנק פיג'ין נחשבת לנעל ששינתה את פני המשחק, לזאת שיצרה את ההייפ כפי שאנחנו מכירים אותו היום, ויצרה עולם חדש של סניקרס. אז כיצד הפכה…