להיפגש עם יוחנן פאולוס השני היה יותר קל מאשר להיפגש עם מתן בן-דוד. אין לי מושג למה זה לקח כל כך הרבה זמן, אבל בסוף הצלחנו לגרום לזה לקרות. אז נסעתי לשכן החדש של סניקרבוקס, חניתי קילומטר מהבית שלו, ואז הסברתי לו למה אני מעריך וכועס עליו באותו הזמן. הוא הסביר לי כמה אני טועה. יצא ששנינו צודקים. דיברנו גם על סניקרס.
אתה פרקטיקלי גר מעל סניקרבוקס, עברת לפה בגללה?
אני לא יכול לך להגיד שהמחשבה הזו לא עברה לי בראש…אני מכיר את החנות הזו עוד מהתקופה שהיא ישבה בבן-יהודה, הייתי מגיע לשם בתור ילד ומדבר עם אוהד על סניקרס, שעות, סתם. דרך אגב בוא נקפוץ לשם אחרי זה, אני צריך לשלם להם על הכדור.
בכייף, אפשר רק רק לכבות את המוזיקה? אני מתחיל להקליט.
בטח, שמתי אותה כי ניקיתי את בית. אני עם הג'סטין טימברלייק (Air Jordan 3 JTH Super Bowl) אז בכלל אני בהיי, אתה יודע כמה זמן לקח לי להביא את הזוג הזה? אני מתלהב ממנה כמו ילד קטן, נתתי עליה הצעה בסטוק אקס, שכחתי מזה, יום אחד אני מתעורר, מזל טוב! 650$ שאין לי, איזה מזל טוב…שמתי אותן במיוחד בשבילך!
כל מי שאני מגיע אליו הביתה אומר לי שהוא שם זוג נדיר במיוחד בשבילי…שמח שנתתי לך את ההזדמנות ללכת איתה. אתה יודע זה קטע, לפני שאתה קונה סניקרס אתה מדמיין מלא הזדמנויות ללכת איתן, בסוף הן לא יוצאות מהקופסא. בכלל צריך יותר אירועים כדי לתת לאנשים יותר הזדמנויות לנעול את כל הדברים המטורפים שהם מחזיקים בבית. ספר לי איך החיבור שלך לסניקרס התחיל?
הגעתי מכדורסל, בתור ילד הייתי משחק עם השוקס, בצבעים של מכבי, צהוב כחול, אחרי זה של לברון וקרטר. הייתי היחידי שבא לאימון עם ארבעה זוגות, שניים מהן בתוך קופסא. כל פעם ששיחקנו על אספלט אמרתי על הזין שלי, לא משחק עם הלברון, החלפתי לנעל חוץ. הייתה נעל לאימונים, נעל לפרקט. כל פעם שהייתי נוסע לאילת הייתי קונה זוג חדש של לברון בחנות של נייקי בקניון למטה, רק לשם זה היה מגיע. היום אם אני חוזר לשחק כדורסל אני קונה את הלברון 17 מיקס עם ה-4.
לברון וקרטר..אז אני מבין שאתה שייך לדור שנולד בתחילת שנות התשעים
כן, ואני מדבר איתך על הלברון 2 או 3, עכשיו אני מרגיש זקן כשאני אומר את זה…
כי לברון באמת זקן. הלברון הראשונות היו יפות, מאז שעברו שם לפלייניט זה זוועה. כמה זה עכשיו…18?
כן, שיחקנו גם עם And 1, הייתה להם תקופה פה, היינו קונים אותה בחנות של הקנגרו בראשון, לא זוכר איך קראו לה, חנות ענקית. רואה את הבאבל-הד של קרטר, חברים של ההורים שלי הביאו מארצות הברית, נהרס הדבק מרוב שזה ישן, הם הזמינו לי את זה ואת הפוסטר, עד היום יש לי אותו. בטיול בר מצווה לקחו אותי לארצות הברית, דבר ראשון אמרתי אני רוצה את הנעל של קרטר (Nike Shox VC 5) זה כבר היה בתקופה שלו בניו-ג'רזי, לא היה אפשר להשיג את זה בארץ. הגעתי לפוט לוקר, אמרתי עכשיו תביאו לי. קניתי גם את הגופייה, עד היום היא תלויה אצלי בארון.
איזה פערים עצומים יש בינינו. אצלי עם אותה נעל הלכת לבית הספר, שיחקת כדורסל, כדורגל ויצאת ביום שישי. אתה יודע כמה אייר מקסים החרבנו במגרשי הכדורגל…
אתה גם בא מכדורסל?
כן, אבל אצלי הנעליים האלו היו כל זמן מסביב, הלכו איתם גם חברה שלא קשורים לכדורסל. זה פשוט מה שהיה באותה תקופה. כדורסל הוא הבסיס של התרבות ופעם היה קשר ישיר בין כדורסל לסניקרס, היום זה עבר להיות אופנה, מוזיקה, סלבס. יותר מזה, כדורסל הפך להיות לא קשור, כשאני הולך עם האפטמפו למשל, אני מקבל מבטים עקומים מחברה צעירים, הם אומרים לי ״לא יודע, לא מתחבר לעיצוב״, לפעמים אומרים ״נחמד״. אתה יודע מה הנעליים האלו היו בתקופה שלי??? בכלל כל פעם שמשהו היה מגיע עם נעליים חדשות היה סביבו טקס.
לדרוך עליו!
גם. ואתה יודע מה… קיבלת את זה באהבה. זה חלק מהמשחק. שני החברים הכי טובים שלי היו אמריקאים, ההורים שלהם היו מביאים להם דברים מטורפים וזה די שרט אותי. תחשוב שכל העיצובים האלו לא היו לפני, זה התחיל באותה תקופה וזה היה כמו לראות חלליות.
אותי אולי שרטה העובדה שהייתי ילד שמן והיה לי יותר קל לקנות נעליים, זו תאוריה של אחת האקסיות שלי. יש בזה היגיון, נכנס לחנות ולא צריך למדוד שיט, פשוט מתקשר לסניקרבוקס, אני רוצה את הנעל הזו מידה 9.5 וזהו.
קצת הפתיע אותי שאתה מחזיק ייזי, דרך אגב אין לי שום בעיה עם זה.
זה רק הרכישות האחרונות, אתה רואה, הכל פה ג'ורדן. אני בא מהעולם של הכדורסל אז הייתי חייב את הקוונטום, גם את ה-700, נראות כאילו חללית הביאה אותן. הייזי 750 השחורה השגתי בטרייד. זה לא הביג דיל שלי, זה החיבור למוזיקה, גם הטרוויס. יש לי את האייר פורס Roc-A-Fella של ג׳יי.זי, שת״פ עם אמנים שאתה אוהב מוסיף לזה עוד יותר. עכשיו אין כבר את השחקנים, אז לפחות יש את האמנים. אני לא רואה את זה כאדידס אלא כקניה. את אדידס כחברה אני שונא, זה התחיל אחרי שההורים שלי הביאו לי זוג, זה היה הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים. נשבע לך. זרקתי אותן לפח. לפני 15 שנה הם היו מוציאים שיט. מאז ומתמיד הייתי נייקי. גופיות, מכנסיים. עד היום יש לי אותן.
כן הן לא נהרסות אף פעם. עד היום אבא שלי מסתובב בסלון עם מכנסי כדורסל ששיחקתי איתן בגיל 16. תגיד מי הגאנג שלך? אני אסביר עוד מעט למה אני שואל.
אין גאנג אבל כן יש חבר'ה מהסניקרס. הייתי בעבודה לפני שנתיים-שלוש, יצאתי בדיוק מהמשרד, אני מקבל הודעה מחבר, ״אני יודע שלא השגת את הבראד טואו, קניתי לך״ (Jordan 1 Retro High Bred Toe). פעם אחת חבר אחר מתקשר, אומר לי ״אני בסנטר, לקנות לך?״ אני אפילו לא זוכר איזה נעל, אולי השאדו (Jordan 1 Retro High Shadow), אמרתי כן. כשיצאה האייר פורס טראוויס סקוט והיית צריך לחפש קקטוסים בפקטורי, חבר שולח לי את המידה שלי לפני שהוא קנה לעצמו. זה חבר! את הייזי 750 החלפתי עם חבר בזוג שהוא אפילו לא במידה שלי, רק שיהיה לו אותה. פעם אנשים ממש עזרו אחד לשני, אלו דברים שחסרים לי, אין את זה יותר. זה פוגע בווייב וזה פחות כיף.
נראה לי שאישית אני פחות מרגיש את זה כי הנעליים שאני רוצה לא מעניינות אף אחד, אבל אתה מספר פה סיפורים מדהימים, יש עדיין דברים כאלו היום? נראה שזה הכל כסף…
ברגע שנכנס כסף זה הכניס את הילדים. הרוורס שאטרד בקבורד יצאה לפני ארבע שנים, אני וחבר תפסנו מקום שלישי בתור, לפניי עמדו שני צרפתים, מאחורי שלושה פיליפינים. יש 14 זוגות ואנחנו 15 איש. אחד הצרפתים לקח את המידה שלי כי זה המידה שיש בה כסף, אני נשארתי בלי הנעליים. מישהי שהייתה אחרונה בתור רצתה לקנות לבעלה ליום הולדת ארבעים מתנה זוג. עכשיו אנחנו 15 איש על 14 זוגות והיא אחרונה, חטפתי עצבים ונתתי לה את התור שלי. הלכתי הביתה. רציתי לפרק את הצרפתי, שנה הוא ישב עליה ואז מכר אנדר ריטייל. בסוף השגתי אותן משוק שחור. פעם היית מתמרמר על ארבעה אנשים שהיו שבאים למכור, היום יש עשרים ילדים לפניך שבאים למכור.
אתה יודע אני תמיד אזכור שאתה היית מראשונים שתמכת באתר, מהתקופה שכתבתי לשלושה אנשים בלחץ… לא ידעתי אם זה מעניין בכלל מישהו.
אני ממש נהנה לקרוא, התוכן שלך חסר פה, אני נכנס לקומפלקס, שומע פודקאסטים, אבל באיזשהו שלב נמאס לצרוך באנגלית, אפילו שאני מבין.
אני שמח שאתה נהנה אבל האמת שזו הייתה הקדמה כדי לתת לך בראש. עכשיו אני גם חוזר לעניין של הגאנג. הכתבה הראשונה בסדרה הייתה על ניסים ז'אן, ברור רציני, דעתן, חד, רהוט, סטונדט למדעי המדינה, מנהל סניף לוקר, תותח אמיתי, עשה עלי רושם חזק, אפילו קינאתי בו קצת על זה שיש לו כיוון ברור בחיים בגיל כל כך צעיר. עפתי על הכתבה איתו, ואז אני מפרסם ומגלה שאתה והגאנג שלך נכנסתם בו בתגובות. מאוד הפתיע אותי, ואפילו פגע.
לא זוכר מה היה שם, נראה לי שמה שהפריע לי היה שכל הנעליים שלו היו מהשנה האחרונה. לפי דעתי הוא לא התאים לכתבה ראשונה. אני לא אומר שהיית צריך לבוא בבום כן… אבל לפחות בחצי בום, לבוא עם מישהו שהוא דור ביניים. אני אתן לך דוגמא, אחת הנעליים הראשונות שקניתי בסניקרסבוקס היו Air Force Year of The Dragon בשנת 2012, אז לא צריך ללכת כל כך רחוק, אפילו מישהו שהתחיל ב-2015, בן אדם שאתה מסתכל על האוסף שלו ולא אומר בוא׳נה זה הכל מהשנה האחרונה. בדיוק ראיתי תמונה של האוסף שלי מ-2017, יש שם 40 זוגות שמתוכם החלפתי איזה 20. זה אומר שכל הזמן מתווספים דברים. לא אוהב מישהו ששם 15-20 אלף שקל ובנה אוסף תוך שנה.
אני מבין מה אתה אומר, אבל אתה יודע, אני לא מערכת של עיתון, אין לי ישיבת עורכים שעכשיו מחליטים איזה בן אדם בדיוק מתאים לכתבה הקרובה. בדיוק הקמתי את האתר, רק חשבתי על הרעיון לצלם אוספים, קיבלתי הודעה, ״יש לי חבר עם אוסף בוא!״ אמרתי עכשיו אני בא, שמחתי שמשהו בכלל הסכים, זה לא מובן מאליו. כאילו נכנסו בו רק בגלל שהוא יחסית חדש, שאין לו מספיק שנים.
אין לי בעיה עם אנשים חדשים, אם אני רוצה למכור נעל, ובא אלי בחור צעיר שאומר לי ״אני ממש רוצה את הנעל, אהבתי את העיצוב, אני רוצה לנעול אותה״, אני קודם אמכור לו מאשר למשהו ותיק שאני יודע שהולך לעשות פליפ. יש אנשים שנכנסים רק בשביל הכסף, מישהו כתב לי באחת הקבוצות ״עשיתי ששת אלפים שקל ממידים, אני לא אוליגרך כמוך״. אני לא אוליגרך, אני עובד בעבודה ממוצעת ניין טו פייב. פשוט את השיט שלי השגתי מטריידים. על הקוז פה לא שילמתי 2,000 דולר (Jordan 4 Retro Kaws) השגתי אותה בטרייד על הסילבסטר (Jordan 1 Retro High Nigel Sylvester), פלוס רוקי (Jordan 1 Retro High Rookie of the Year) ועוד כמה שקלים. הוא מכר לי כי ידע שאני אלך איתן.
והלכת?
הלכתי פעמיים, דרכתי על חרא, כוסאחתק! עכשיו זה גלואו אין דה דארק… נשאר סימן. הרבה מהזוגות שלי זה טרייד. מביא לפה, מעיף לשם. רואה את אלו (Air Jordan 6 Travis Scott), עמדתי בתור לפיין גרין (Jordan 1 Retro High Pine Green) והייתי צריך להמשיך משם ישירות לארוחה עם ההורים. ראיתי אותם על מישהו, חבר אמר לי ״אין סיכוי, הוא לא מוכר״, אמרתי תן לי עשר דקות עם הבן אדם. ישבנו במקדונלדס, השגתי אותן תמורת שתי זוגות של ג'ורדן 1, להורים שלי הגעתי שאני נועל אותן.
ולא היה לך בעיה לוותר על על הג׳ורדן 1?
אחי, כל הזוגות של ג׳ורדן 1 שיצאו בתקופה האחרונה, פירלס, קורט פרפל, פיין גרין, יש לי את כולן, לא מסוגל ללכת איתן.
כי יש אותן לכולם.
בדיוק. לא יכול ללכת איתן, לא יכול! בגלל זה אני הולך עם ה-3 טינקר, אתה מבין שיש לי את ה-Kaws ועוד מלא שיטים ואני שם ג׳סטין טימברלייק. חולה עליהן, גם את אלו שהוא הוציא עם האלבום (Jordan 3 Retro JTH Bio Beige).
נייס, דרך אגב הפתעת אותי בעוד עניין, אני רואה שיש לך הרבה מהקולקציה של וירג'יל מאיקאה.
האמת שפשוט החדר הקודם שלי היה ממש ריק, לא ידעתי אם אני אשאר בתל אביב, ברגע שחתמתי על החוזה בדיוק יצא הוירג'יל, הייתי בבאר שבע, נכנסתי לאיקאה וקניתי הכל. קניתי גם את המראה, בא לאוטו, לא נכנסת, החזרתי אותה. ת׳אמת זה הוסיף לי מלא צבע לבית, השטיח והצמחים מוסיפים ירוק, המונה ליזה מגניבה, עם השקיות אני מחזיר להורים כביסה, במעבר דירה הן היו מפוצצות בנעליים. יש גם את השעון והערכת כלים, הרכבתי איתה את השולחן, תליתי את התמונה, אני משתמש בה כל הזמן.
