למרות שהוא הפנים של סניקרבוקס, שגיא מיה לא ממהר להתראיין. בגלל זה בשנייה שהוא עשה קולות של אולי, העפתי את כל התוכניות, שמתי את האייר ספאן II ודהרתי לתוך כיכר הדמעות בחולון כאילו אין מחר. דיברנו על הילדות, אמנות, השקות, מריבות, ילדים, דאנקים, ג׳ורדנים ולמה האייר טריינר היא הנעל הכי טובה בעולם, יש גם הפתעה בסוף…
הכי קלישאה אבל ציפיתי שתגור בתל אביב…
מה יש לי לעשות בתל אביב? מה אני אגור בדירת חדר… אני לא אוכל להרשות לעצמי חצי מהדברים שיש לי פה, הספיק לי הצבא לגור עם אנשים לא מכיר. עם מונית אני שש דקות בתל אביב. נכון שאם הייתי גר שם היה לי יותר נוח להגיע להעבודה, אבל אני ריאלי, אין לי גב כלכלי, יש לי הרבה חברים בתל אביב, אבל יש לי חברים גם בחולון. שקט פה.
הכי שקט, רק לא לעניין שלא הזהרת אותי שאני צריך לעבור בכיכר הדמעות בדרך לפה, כמעט נכשלתי בטסט… סתם פעם שנייה בחיים שאני עובר בה, הצחיק אותי שהדבר זה עדיין קיים. לענייננו, אני זוכר שזרקת לי פעם שלא נולדת בארץ…
נולדתי בקוני איילנד וגדלתי בברוקלין, הנעל הראשונה שלי הייתה הגרייפ 5, עוד לפני שידעתי ללכת, באה בקופסת מתכת. ב-1991 ג'ורדן היה הדבר הכי גדול בעולם, הייתי ילד ראשון ואבא שלי התלהב, הוא לא ראה בעיניים. אחרי שחזרנו לארץ עליתי לכיתה א' עם הריבוק פאמפ, תיק של השיקגו בולס, כל היום הייתי מנפח את הכדורסל הכתום המזדיין, נכנסתי לכיתה הכי אמריקאי בפאקינג בת-ים, כולם עם כפכפים. בדיעבד הייתי מגניב, אז הייתי בטוח שאני הכי הזוי, הייתי קונה דיאדורה ופומה כי לכל החברים שלי היה דיאדורה ופומה. לא יכולתי להיות כל כך שונה בבת-ים, גם ככה אני מרכיב משקפיים.
בכיתה ב' רבו איתי כמה ילדים, חזרתי הביתה בוכה, אבא שלי אמר לי ״אף פעם אל תלך לפי הזרם, תזרום עם הקטע שלך ואנשים יבואו אחריך״, מאז העולם שלי השתנה. למדתי שמה שאהבתי פעם אנשים יאהבו היום. בתיכון אכלתי סיבוב, אמרתי פאק איט! הייתי הולך עם דאנקים זוהרים וג'ורדנים, כולם היו צוחקים עליי שאני הולך עם נעלי כדורסל למרות שאני לא משחק כדורסל, הייתי הולך עם ואנסים והיו צוחקים שהן נעלי יום כיפור. היום כל אלו שצחקו באים לחנות.
וואו! שני דברים קופצים לי לראש, אחד שהוא אמר לך בעצם If You Build it They Will Come והשני הוא שהסדרה בת-ים ניו-יורק היא עליך…
בת-ים ניו-יורק זה אני.
אולי תפתור לי תעלומה שמציקה לי תקופה ארוכה, מאיפה לילדים יש כסף היום לקנות נעליים ב-800 שקל?
היום לילד ממוצע יש עשרים זוגות נעליים, פסיכי, היו לי שלוש זוגות בגיל הזה. אבא שלי היה מכניס לי סטירה אם הייתי מבקש נעליים בשמונה מאות שקל. הוא היה לוקח אותי לשוק הכרמל ואומר לי "תבחר…״ שיגעתי את אבא שלי על פאקניג קורטז, נסענו חצי מדינה כדי לחפש קורטז ג'ול. מצאנו את זה בחנות נידחת, ציירתי עליהן, פירקתי אותן, אחד הזוגות שהכי אהבתי אבר. יום אחד אני מגיע הביתה רואה אותן בפח, אמא שלי מרוקאית כזו שאוהבת לזרוק דברים, אין אבק בבית, רק ריח של אקונומיקה וסיגריות. היא לא מאמינה במדיח. היא הייתה מכבסת נעליים. זה אסור! בתור נער הייתי מחביא נעליים מתחת למיטה, מלכלך אותן לפני שהייתי נכנס הביתה כדי שלא יחשבו שהן חדשות. ברגע שאמא שלי אסרה לי להכניס יותר נעליים, עזבתי את הבית.
בעיה ידועה וכואבת של סניקרהדס, בשלב מסוים נמאס לך לתת הסברים, אף אחד לא מבין למה יש לך כל כך הרבה זוגות נעליים, אז אתה פשוט אומר שהן לא חדשות, תן לי עוד סיפורי בורקס…
לפני הצבא היינו נוסעים לשנקין, הייתה אדידס שתי קומות, ליד זה נייקי שתי קומות, למטה הייתה קומה של אייר פורס, לא ידעתי אז שזו החנות של אוהד, היינו רואים מעילים של אדידס באלפיים שקל ומתלהבים, אתה יודע ילדים, לא קונים כלום, מסתובבים בשנקין עם מיץ. הייתה שם ואנס שאז הפכה לג'יפה, היה בה הכל מהכל כי זה היה ייבוא מקביל, הייתי קונה שם לפני יום כיפור ומוכר קאסטמים בבית הספר.
לא ידעתי שהיית עושה קאסטמים… בכלל ראיתי את האיור שלך במאקו, אני יודע שאתה מעצב בעצמך חלק מהבגדים שאתם מוכרים, מאיפה הרקע שלך בעיצוב?
אבא שלי היה אמן כל החיים בערך, היה לו סטודיו ביפו, דוד שלי פסל אז אני בא ממשפחה כזו.
באיזו אמנות אבא שלך התעסק?
הוא היה אמן של שעוני קיר מאוד מפורסמים עם עץ ואלומיניום עד שהתחילו להעתיק אותו, אז הוא עבר לצייר ואז ויתר על החלום ועבר להיות שכיר. בכלל הוא אדם שעושה הכל לבד. שולחנות, ארונות, אינסטלציה, זפת, מעולם לא היה לי איש מקצוע בבית ואני לא יודע לתקוע מסמר כן… אני שולחן איקאה לא יודע להרכיב, לא מבין את ההוראות וזה עצוב. אני מאמין שבצורה כזו או אחרת הוא מבסוט שהבן שלו בחר באמנות למרות שזה שקר, האמנים מרוויחים כסף רק אחרי שהם מתים.
וגם זה לא תמיד, אז למדת עיצוב בצורה מסודרת או שזה רק מאבא שלך?
לא למדתי, הבגרות שלי הייתה באקסל. אחרי הצבא התקבלתי למכון הטכנולוגי, למדתי שנתיים ואז עזבתי, הבנתי שזה לא בשבילי, זה מסגרת, הרגשתי שאני צריך לרצות, מלמדים אותך אמנות אבל לא נותנים לך חופש יצירתי. נותנים לך גריד ואומרים לך תישאר בו. אומרים שאי אפשר לדרג אמנות ואז נותנים לך 70, זה פס ייצור שמכין אנשים להכין כפתורים מעוצבים לאתרי הימורים.
אז מתי הפכת את האהבה לסניקרס לעיסוק?
ביום שהשתחררתי מהצבא נסעתי לסנטר לעבוד בנייקי, זה היה החלום שלי. הנעל הראשונה שקניתי אצל אוהד הייתה הבלאק סמנט, לא היה בלאגן, הנעל פשוט חיכתה שם. אחרי זה קניתי את האייר ספארי, אנדרייטד ואחת האהובות עלי ביותר, נעל היסטרית, כנראה הקולורווי האהוב עלי ביותר של נייקי. השגתי גם את ה-אייר טריינר 1. תזכור מה אני אומר לך, טריינר הולך להיות הדבר הכי גדול אחרי שוירג'יל ייגע בזה. הוא הראשון לטרנדים ואז אנשים יקנו טריינרים ב-400 דולר. נייקי משחקים עם הרעיון, כרגע אין לזה מרקט אבל גם לדאנק לא היה, גם לאייר מקסים לא היה, זה עניין של מי נוגע בזה. אין כמו טריינרים, זה הדבר הכי גדול, הכי מדהים בעייני, עד שאתה לא שם על הרגל טריינר אתה לא מבין כמה היא נוחה, אם היו נותנים לסניקרבוקס קולאב עם נייקי, הדגם הראשון היינו בוחרים זה אייר טריינר 1, אין שאלה בכלל.
כשאני הולך עם האייר טריינר שלי אני מרגיש הכי מוזר, כאילו אף אחד לא מכיר את הנעל הזו, לא יודעים איך לאכול אותה.
כן ולא. זה דווקא מושלם בעייני. אחרי הצבא היה לי מלא נעליים, הייתי אוסף כדי לסובב ראשים. היום פאק איט! טריינר זו הנעל הכי טובה בעולם ואם משהו לא מכיר הוא יכיר אחר כך, זה כמו עם האייר ג'ורדן 1, היום כולם אוהבים אותה, זו ה-נעל. תראה לי פאשניסטה שמבינה באופנה, שמקדימה טרנדים, ואני אגיד לך איזה ג'ורדן 1 היא רוצה. זה פסיכי. אנשים שאתה הכי לא מצפה שולחים לי הודעות. זה לא הגיוני. לפני הסגר ארבע-חמש פעמים ביום אמא ובת נכנסות לחנות ושואלות "יש לך ג'ורדן 1?״ אני עונה – לא, אני יודע, את רוצה את הכחולה (אובסידיאן – כי זה מה שקיילי נעלה) יש לך 2,000 ש"ח? לכי לשנקין, זה הרחוב הרשמי של הריסייל בארץ.
נשמע שזה ממש מעצבן אותך…למה?
מעצבן אותי שקיילי הפכה לפרצוף של נייקי וג'ורדן, כל מה שהיא נועלת יוצא משליטה, דאנקים שהיו שווים 100 דולר פתאום שווים 800 דולר. היא נעלה דאנק של MF Doom, אתה חושב שהיא יודעת מי זה? עכשיו היא נעלה דאנק של קקטוס פלאנט שנראה כמו תיק מבת-ים, הזוי ללכת עם נעל שמזוהה עם הקרדשיאנס. זה לא העולם שלי. קשה לי לשים אייר ג'ורדן 1 היום.
אז היא הפכה את האייר ג׳ורדן 1 לפופולארית, סניקרס הפכו למיינסטרים, היה לי את הדיון הזה עם אוהד, בסך הכל זה עושה טוב לתרבות…
אנחנו בפיק של הפיק של הנעליים וזה הולך להתפוצץ נורא מהר, זה לא יכול להמשיך ככה, זה בטלווזיה, באינסטגרם, זה לא יכול להיות כזה גדול.
אני מכיר את נבואות הזעם האלו, אבל אתה יודע מה הבעיה עם נבואות זעם? הן תמיד נכונות. הטרנד הזה יכול להימשך גם עוד 10-15 שנה ואז אחרי שזה ידעך מה תגיד? אמרתי לכם… גם לזמן יש משמעות. יש עוד מאות דגמים שלא יצאו ועוד מאות טייקים על כל דגם, כל פעם מגיע דור חדש שמגלה אותן, כך שאין סיבה אמיתית שזה יגמר בזמן הקרוב.
יכול להיות שאתה צודק. תראה נייקי לא עשתה כסף בתחיל שנות האלפיים ואז הם הכניסו את ה-SB עם לאנס מאונטיין. עד 2006 הם הרוויחו טונות כסף לא בגלל ג'ורדנים, בגלל פאקינג דאנקס, ואז זה נהיה מטורף, ותורים ומכות ועד שזה הגיע לפה הכל ירד. תמיד אהבתי דאנקים, קניתי, הרסתי, מאז 2006 שה-SB מת, דאקנים לא עניינו אף אחד. יצאה ב-2009 דאנק חומה עם סווש שחור, אף אחד לא נגע בא, היא נמכרה באיביי ב-60 דולר, טראוויס הוציא את האייר ג'ורדן 1 והיא קפצה פתאום ל-800 דולר. זה מוזר… אני רוצה את האלבום הזה, ואם אין אז אני אקנה אלבום אחר.
אז אתה טוען שהכל טרנד שיעבור?
תסתכל על הקיר של החנות ב-2016, הכל דאנקים, אף אחד לא רצה אותם. היה תקופה שהג'ורדן 6 אינפרה רד, ג'ורדן 3, ג'ורדן 4 וויאט סמנט, בלאק סמנט, כולן ישבו על המדפים. לפי דעתי זה מה שהולך לקרות עם הג'ורדן 1. היום כל Dude עם כסף הוא סניקרהד. יש לי פה נעליים שאף אחד לא יכול להשיג, אבל אם תמצא אותן – הן שוות 200$. יש נעליים שיש לכולם והם שוות 500$. אנשים אומרים ״למה שאני אשלם 500 דולר אם אני יכול לקנות רפליקה ב-100$?״
אני שם לב שאתה לפעמים נכנס לויכוחים בקבוצות עם אנשים, בעיקר אחרי השקות, נראה שפשוט לא כולם מבינים איך זה עובד ומפה התסכול, יכול פעם אחת להסביר?
אתה מקבל 30 זוגות, יש 6,000-7,000 מיילים, זה היחס. עכשיו כל האתרים קורסים בהשקות, אין אתר שמחזיק שרת שעומד ב-6,000 כניסות בשנייה, אז הם אומרים לי ״למה אתה לא מזמין יותר זוגות״. אבא מתקשר אלי אומר לי "הילד שלי רוצה את הנעל, באיזה קטע אתה לא מוכר לו?"
כל מי שקונה ג'ורדן בטוח במאה אחוז שהוא היחידי שרוצה את הנעל, אז הם שולחים את ההורים שלהם אלי וההורים לא מבינים. אני מנסה להסביר ואני מבין איך זה נשמע, זה כולה נעל, אבל ילדים בוחרים לקלל, טונה של משתמשים פקטיביים, כל היום אני עושה בלוקים, ״אתם עושים באקדור, מוכרים לחברים שלכם…״ מצד שני מלא מלקקים, אנשים שמלכלכים מתקשרים פעמיים ביום לחנות, כולם מנסים לצאת משהו באינטרנט, "אני מבין בנעליים, אני מבין באופנה…״
אז למה אתם לא משפרים את האתר, למה לא מסבירים לאנשים בצורה יפה יותר?
אנחנו כל הזמן משפרים את האתר, עכשיו נלחמים בבוטים. גם מנסים להיות הכי נחמדים. יש משהו שנקרא אוברסייל, באג שגורם ליותר זוגות להימכר ממה שיש במלאי ואז נהיה לך 2- בסטוק, תופעה מוכרת וידועה. היינו צריכים לבטל איזה שני זוגות, שלחתי מייל מסודר, ״מצטערים אבל צריכים לבטל את ההזמנה, קח קוד של 15% הנחה לקנייה הבאה״. אנשים השתגעו – "באיזה קטע אתם מבטלים! האתר שלכם מפגר, דפוק, תקנו שרת יותר גדול". לכל אחד יש הצעה.
אני מעלה נעל לאתר ואז אנשים אומרים "אתה עושה באקדור, למה אתה לא עושה ראפל". אני עושה ראפל אז אומרים "אתה מחלק לחברים שלך למה לא שוקדרופ". אני עושה שוקדרופ אז אומרים "למה אתה עושה שוקדרופ, ישנתי", אין דרך לנצח. תאמין לי שאני לא רוצה למכור דאנקים, זה לא כסף, רעש וצלצולים על שום דבר, חמש דקות שמכניסות רק רעל, וזה מוציא את החשק. אני עושה הגרלות בלייב, אנשים אומרים מכור, אם משהו לא זוכה אז זה חייב להיות ריסייל, באקדור, לא חלילה שיש עוד 6,000 אנשים לפניו. זה נורא קל ללכלך היום וזה פוגע. אנחנו הכי ישרים שיש. זה עבר כל גבול. אני ואוהד הפכנו להיות הבחורים הרעים. זה לא שווה את זה.
טוב בוא שנייה נקליל, איך הגעת לסניקרבוקס?
בתור נער כל מה שידעתי היה מחו"ל. גלשתי בפורומים של הייפביסט, נייקי טוק, הכל היה לואו-קי, קיד קאדי ולופו פיאסקו היו גולשים שם. חבר סיפר על סניקרבוקס, זה היה מאוד קטן, אף אחד לא שמע על זה. עבדתי בנייקי והייתי קונה מאוהד, מוכרים היו מתחרפנים מאיפה יש לי את הנעליים. קניתי את האייר טריינר 1 אינפרה רד, פירקתי אותה, זו הנעל הכי טובה. הגריילים שלי זה טריינרים ופוטסקייפים, אף אחד לא מתעניין בשיט האבסורדי הזה, אז אני יכול למצוא אותן די בזול.
תזכיר לי מה זה פוטסקייפ?
נעל עם שריכה בצד, הפרידססור של ה-Free, בשלב מסויים זה נהפך לסמל יפני, כמו ה-אייר מקס 95, זה לא הצליח בשום מקום אחר. ב-2012 יצא דגם שהתפירה כולה בקשת. יום אחד ראיתי אותה בפלייט קלאב, 200 דולר, בלי תמונה, הזמנתי לפי מק"ט. הייתי הכי מאושר בעולם.
רגע..אני חוזר אחורה, לא הבנתי איך התחלת לעבוד בסניקרבוקס?
זה היה ב-2014, ניהלתי את החנות של ואנס בנמל, היא הייתה מאה מטר מסניקרבוקס, הייתי לוקח את הסקייט ונוסע לאוהד, איזה יום אחד פשוט הבנתי שאני עובד שם, לא ישבתי עם אוהד על חוזה עבודה. התחברנו הכי מהר.
נשמע כמו סיינפלד, כאילו יום אחד אוהד יקרא לך לשיחה ויגיד לך הייתי רוצה לפטר אותך אבל אני לא יכול כי אתה לא ממש עובד פה…
זה בדיוק ככה!
איזה סיפור של פעם, עכשיו אני מצטער עוד יותר שלא הייתי בסניף של בן- יהודה. נראה לי היינו מדברים שעות שם…אז לא ידעתי בכלל שיש עוד אנשים שזה מעניין אותם.
תמיד הייתי הילד ששומע אלבום וקורא עליו, קונה נעל וקורא עליה, לילדים היום לא אכפת, הם חושבים שדאנק זו נעל סקייט, הם מתווכחים איתי על עובדות וזה קורה יותר מדי לאחרונה. בגלל זה יצאתי מכל הקבוצות, אני לא יודע לשלוט על עצמי, אני ישר נכנס לויכוחים. בתחילת הויכוח אני הכי נחמד, מסביר יפה אבל אז שעונים לי "אתה לא מבין…" נטרף לי המוח ואז אני יוצא. אני ורותם (ארד פיקובסקי) פתחנו את הקבוצה הראשונה של סניקרהדס בישראל, יצאתי אחרי שבועיים. לא מסוגל.
אם כבר יריבות, יש מלא דגמים של נייקי שאני רוצה לאוסף, ולא יכול להצביע אפילו על דגם אחד של אדידס, מה קרה לחברה הזו?
נייקי מוציא דגם עם 5-6 קולורווייז בשנה וזהו. אדידס הוציאה את ה-NMD שהייתה הצלחה מסחררת, מחיר נמוך, צבעים יפים, נוחה, קלה, באותה שנה יצאו 40 צבעים, רצחתם אותה! שנתים אחרי זה עשו רטרו, יש לאנשים עוד סטוקים בבית, תן לחפש אותה… נייקי מושיבה דגמים גם עשר שנים. משהו באדידס לא עובד. גם אין להם את הארכיון של נייקי.
לא מסכים איתך, יש להם הרבה יותר…
נכון, אבל האימפקט שלהם לא היה על קהל אמריקאי. סע לברלין, יש להם שם דברים מדהימים, אבל ישראל מסתכלת מערבה – לארצות הברית. חמישים שנה לסופרסטאר עשו את הפראדה, מינימום מעאפן לדגם הכי איקוני שלהם. ב-10 שנים לקונסורטיום הם הוציאה 10 דגמים עם בוטיקים, איכות כזאת על סופרסטאר לא ראית, עור מדהים. בשנים הראשונות היו הדברים הכי טובים שהחזקתי ביידים שלי, משהו בחיבור עם הקהל לא שם. לפי שנתיים סופרסטאר הייתה הנעל הכי נמכרת בעולם, עשיתם את הכסף שלכם, למה להוציא אותה עוד פעם?
עכשיו הם מחזירים בגדול את ה-ZX שהן פשוט יצירת מופת, יודע מה, זו הסדרה היחידה שמדגדגת לי, אבל גם, משהו חסר בה…
ה-ZX היא אחת הסדרות האהובות עלי אבר, יש לי סמפל של ZX 5000, הכי מדהימה, התפרקה לי לגמרי, תלויה לי בחדר. המצחיק הוא שרוב המעצבים של אדידס היו בנייקי, סטיבן סמית' עובד שם, אחרי טינקר הוא הכי גדול שיש. אבל אין, לא מצליחים. עכשיו מוציאים את הארטילרי הגבוהה, זה לא יעבוד, אין את הקהל הזה היום. אני אצליח למכור לכמה הדס של פעם וזהו. זה כמו עם ה-רייבלרי, אתה יודע כמה חיכיתי לה, מכרו אותה באסוס ב-30$, מדהים בעייני, יש לי פוסטרים של הביסטי בויז נועלים רייבלרי, זו הנעל שרציתי כל החיים
נייקי מחזיקה אנשים שזה הפאשן שלהם, כולם רוצים לעבוד בנייקי, להגיע ללאב בפורטלנד. יש להם עין למעצבים מדהימים. יש תוכניות כמו ISPA שאומרות בוא ניקח עשר שנים קדימה, ה-Road Warrior, כמה שהיא מכוערת, היא מהפכנית. יש לי פה את ה-Overreact שהיא מדהימה. בעוד עשר שנים אנשים יחפשו את הנעליים האלו, הם מסתכלים קדימה וזה מדהים בעייני. היה להם את אקרונים, הם עשו את כל הקולקשנים של הטק והנייקי לאב, מכנסיים שאף אחד לא יכול ללבוש, ג'אקטים שמתפרקים, זה לא לחשוב מסחרי אלא מעניין. זה אימפקט שנתן היום מקום ל-ACG. אני מת על זה, יש שם דברים היסטריים.
נכון, פתאום כולם מעצבים עם גורטקס…
עכשיו אני מקבל שני זוגות של אייר פורס גורטקס, אנשים עפים על זה, מבקשים ממני גורטקס כאילו יש פה סופות רעמים. יש לי מעיל גורטקס שוכב בארון, עוד מחכה למבול הראשון כדי ללכת איתו.
שיהיה בהצלחה עם זה… דע לך ששמתי את האייר ספאן 2 בעקבות הסטורי שלך אתמול, נתת לי השראה לנעול אותן.
סיפור מטורף. ב-2018 פאטה עשו קולאב Friend & Family על הדגם שלך. הצבע שלי היה אמור להיות הקולאב הרשמי. שאלתי חבר׳ה מהולנד, אמרו לי שהאוניה טבעה, דע לך שזה קורה הרבה יותר ממה שאתה חושב. כנראה לפני שהיא עגנה חילקו את זה לכמה אזורים והיה מעט מאוד זוגות, שנייה לפני נייקי ביטלו את הריליס והצלחתי לשם יד על מידה 9.5. מדהימה! זה לא מעניין אף אחד.
הדגם שלך נמכר יפה בחנות אז עשינו ריסטוק, קנו ילדים, ואז אנחנו מקבלים טלפונים אחד אחרי השני, אני רוצה לבטל, בילד החמישי אני שואל למה אתה רוצה לבטל? אני מגלה שהם הסתכלו בסטוק אקס על הפאטה וחשבו שהם יעשו ריסייל. רצינו להרוג מישהו באותו היום.
סיפור עצוב…נתת להם להחזיר?
יש ברירה? ואני אפילו לא לוקח 5% מהעסקה למרות שאני יכול. יש לי לקוחות שקונים רק ג'ורדן 4, יש לקוחות שקונים רק הייברידים, יש לי לקוח שקונה רק דאנקים, אם יש לי דאנק בא לי למכור את זה לו, הוא יעריך את זה, אבל עצוב לי שאני לא יכול, ואז נאלץ למכור לילד שיעשה ריסייל באיזה מרקט פלייס.
אני רואה שאתה לובש את גרסת ה-What The של מכנסי הכדורסל שלכם, האמנת שזו תהיה כזו הצלחה?
אני קורא לזה גרסת ה-Friend & Family. זה מדהים. המון שנים רציתי לעשות מכנסי כדורסל. אוהד נתן לי גב כלכלי וחופש יצירתי מוחלט. לקח לי חצי שנה לייצר את המכנס הראשון. הן די ישבו תקופה עד שדני אבדיה הגיע לחנות, קנה את הורודות והעלה סרטון לאינסטגרם. האינטרנט התפוצץ, סטפן לגר קנה מכנס, סטטיק קנה מכנס ובום! הכל עף. אמרנו בוא נעשה עוד… שיפרתי הכל, חומרים, כיסים, התלהבתי, עשיתי כמות, 300 יחידות! מעלה את הפוסט, בום! הכל נמכר, מה?? איך יכול להיות? היינו בשוק. מלא חבר׳ה שלי, חברה שלי! אין לי לתת להם. הייתי בהיי שבוע.
ואז אמרנו טוב, אולי עלינו פה על משהו, הוצאנו את הכדורסל, סולד-אאוט, אפילו לי אין את הלבן, הוצאנו עוד כדורסל, סולד-אאוט. הוצאנו את המכנס השחור בהפתעה, סולד-אאוט, אני מקבל הודעות מדני, סטפן וסטטיק, ״למה לא אמרתם לי?״ איזה פאדיחה… הרי הם הרימו לנו. עכשיו הולכים להוציא עוד מכנסיים, בוא נראה…זה יצא משליטה, מחמיא לי בטירוף והזוי שאנשים עושים על זה ריסייל. זה לא מה שרציתי, אבל זו הצורה הכי גדולה של מחמאה. לשנה הבאה אני הולך לעשות דברים מטורפים.
אז בונדבר על עוד סנסציה, איך התחיל הרעיון לחומוס?
היינו ישראלים חוצפנים. לה-קוק ספורטיף באו לביקור שיגרתי, היו לי כבר רעיונות מוכנים, קניתי להם צלחת חומוס, התלהבו, ואז אמרתי תקשיבו יש לי רעיון לנעליים, הכי גרילה, אמרו נחזור אליך…
אהבתי שיצרת את המזל של עצמך, ניחוש פרוע, חזרו…
אחרי חצי שנה מייל, ״זה יכול לעבוד״. חומוס זה מאכל גדול גם בצרפת, יש שם הרבה מוסלמים, שנה של שיחות, הגיע הסמפל הראשון, אני בהיי, ואז שבועיים אחרי, מייל מלה-קוק שזה השת״פ הכי מוצלח שהיה להם מאז ומעולם. מכרנו את הכל תוך עשר דקות ביפן, דרום אפריקה, מכרתי את הנעליים באטמוס, מיטה, בוטיקים שאני חולם עליהם. הזוי. יום אחד נכנסה לחנות בחורה לבנונית עם אמא שלה שלבשה בורקה, יש לה חנות בניס, היא אומרת ״היינו חייבות לראות את החנות שעשתה את הנעל של החומוס״, הייתי בשוק, התרגשתי בטירוף.
אם היית נותן לי לעשות את החומוס מחדש הייתי משנה הכל כי אני דפוק, אבל זה משהו ישראלי שמדבר להרבה אנשים. הצלחנו לגרום לסניקרהדס לעמוד בתור ללה-קוק ספורטיף. יש עוד נעל שיוצאת עכשיו, איכות הכי גבוהה. השקעתי את החיים בנעל הזו. עשר רמות מעל החומוס. הולכת להיות המאסטרפיס שלי.
