כולנו פה מעתיקים את הסוואג של התרבות האמריקאית ואת הקלאס מהתרבות האירופאית, למרות שגיאוגרפית אנחנו הרבה יותר קרובים לערב הסעודית. מזג האוויר פה מזכיר פה פחות את סטוקהולם או ניו-יורק, ויותר את האקלים הטרופי של בנגקוק. זו בדיוק הסיבה שכולנו צריכים להגיד דיי לסניקרס החונקות ולעבור לסוּייקוֹק, החברה היפנית המיסתורית שהפכה למזוהה ביותר עם כפכפי הפרימיום.

סוּייקוֹק: כיצד היפנית המסתורית הפכה לנושאת הדגל של כפכפי הפרימיום?

למרות שסוּייקוֹק (Suicoke) קיימת משנת 2006, אנחנו כמעט ולא יודעים עליה דבר. בניגוד למותגים שהמעצב הראשי שלהם הוא תעשיית אינסטגרם ואושיית טיק-טוק, בסוייקוק אף אחד לא יודע מי הבעלים, או מי בדיוק אחראי שם על העיצובים. החברה מקפידה לשמור על עמימות בהקשר הזה, מתוך מטרה להשאיר את הפוקוס על העיצוב. היא רוצה שהקהל יתחבר קודם כל למוצרים שלה ולא למי שייצר אותם.

אולי בגלל זה סוּייקוֹק נשארה יחסית מתחת לרדאר. היא התפרסמה בשנת 2014 כשטרנד האגלי-שוז התחיל להתעורר. האתרים הגדולים אהבו לסקר את שיתופי פעולה של סוייקוק עם מותגים חמים, אבל למרות הפרסום היא הקפידה לשמור על מנטליות של אנדרדוג, דוגמא לכך אפשר לראות בעובדה שאת החנות הראשונה שלה היא פתחה רק בשנת 2019.

הידעתם? למילה סוייקוק אין משמעות מלבד העובדה שהבעלים שלה אהבו את איך שהיא נשמעת

הבירקנשטוק של כפכפי הפרימיום

סוּייקוֹק התחילה בכלל כיצרנית אקססוריז וסוג של בובות בבושקה יפניות משונות. רק עם הזמן היא פיצחה את הדי.אן.איי שלה בתור יצרנית כפכפי היי-אנד. ביפן הכפכפים הם חלק מהלבוש המסורתי ולכן זה טבעי שההצלחה הראשונית שלה הייתה שם. כמו כל טרנד שצמח ברובע הרג'וקו, למערב אירופה וצפון אמריקה לקח כמה שנים להתרגל לעיצוב החדש, אבל בסוף גם הם חטפו כפכף בראש.

את הרעיון לכפכפי פרימיום סוייקוק לא באמת המציאה. על הכפכפים של גוצ'י ראפרים שרו כבר באמצע שנות התשעים., גם מבחינה עיצובית היא לא פיצחה את האטמוס, אחותה היפנית ויסוים (Visvim) של הירוקי נקמורה (Hiroki Nakamura) יצרה עיצובים דומים לפניה. למרות זאת, סוייקוק היא עדיין אחת מהחלוצות הבולטות בתחום. זה מה שעזר לה להפוך לבירקנשטוק של עולם כפכפי הפרימיום, ולמזוהה ביותר עם טרנד החזרה של כפכפים לרחובות.

סוּייקוֹק בתצוגות של מונקלר ופאלם איינג'לס

היא עשתה את זה בזכות בחירה מדוייקת של שיתופי פעולה עם מותגים כמו סטוסי, מאסטרמיינד ג'פן, נייברהוד, ברבריק, וואקו מריה, טיילר דה קריאייטור, בייפ, דר. מרטינס, בימס, לנוון, ג'ון אליוט ו-Aimé Leon Dore. הקולבים האלו יצרו הייפ גדול סביבה, והעניקו לה אישור מדמויות מובילות בעולם האופנה שאהבו את הטוויסט של פרימיום ואקסקלוסיביות על נעלי בית משעממות.

בשלב השני מותגי יוקרה כמו מונקלר ופאלם אנג'לס שילבו את הכפכפים של סוייקוק בתצוגות האופנה שלהן. זה היה עוד צעד גדול בתקיעת היתד של החברה כנושאת הדגל של ז'אנר כפכפי הצ'אנקי המכוערות. סוייקוק הפכה לשם נרדף לעיצוב לא קונבנציונלי שכולל סולייה עבה ורצועות ולקרו ענקיות, מיתוג מינימלי ושימוש רק בחומרים סופר איכותיים.

סוּייקוֹק נכנסת לעולם הגורפקור

שיתוף פעולה אחר ולא פחות חשוב הוא דווקא עם יצרית הסוליות ויברם. החברה האיטלקית מייצרת את הסוליות הטובות והעמידות ביותר בעולם, שמשמשות בעיקר לנעלי הרים, נעלי עבודה ונעלי ריצה מקצועיות. העובדה שיש היום דגמים של סוייקוק שמגיעים עם סולייה של ויברם, היא עוד חותמת לאיכות של החברה.

שיתוף הפעולה עם ויברם גם אפשר לה לפלוש ממסלולי התצוגה והרחובות של בירות אופנה, לעולמות ההייקרקור וה-גורפקור. שתי החברות פיתחו ביחד טכנולוגיות שמונעות החלקה על הקרח, בדים עמידים לנוזלים וכל השיט שמאפיין את עולם הטיולים הפונקציונלי. כל ההשראה לעיצובים שלה מגיעה מההרמוניה שבטבע, ובכלל חלק לא פרופורציונלי מה-אתר שלה מוקדש רק לנופים בלי קשר לכפכפים.

אם אתם לא ישנים בלילה בגלל השאלה עם גרביים או בלי, התשובה היא שאם אצבעות הרגליים שלכם ייצוגיות, שחררו אותן לחופשי, שתי הצורות מקובלות.

נייקי קיבלה השראה

שלושת הליינים המוכרים ביותר של החברה הם: ליין O שכולל את כל דגמי הכניסה, ליין ה-M שפונה יותר לעולם הקז'ואל והאופנה, וליין ה-V שכולל את דגמי הפרימיום שעשויים מהחומרים הטובים ביותר. המטרה היא כמובן להנגיש את הכפכפים שלה לקהלים שונים, כאשר אין בעיה להשיג אותם דרך חנויות הסניקרס והסטריט-וור המובילות בעולם כמו בודגה, אנד, פרפץ' וכד'.

נייקי תמיד מתפארת במחלקת החדשנות שלה, ותובעת כל מיקרוב שמנסה להעתיק את הדגמים שלה. בהקשר הזה קשה לראות דגמים כמו ה-נייקי אופליין או ה-נייקי אסונה, ולא לחשוב מייד על העיצובים של סוייקוק. ברור שזה לא העתקה, אבל אם החברת הספורט הגדולה והעשירה ביותר בעולם לוקחת השראה מהאסתטיקה שלך, ומבינה שהיא חייבת לקחת חלק בעולם כפכפי הפרימיום, כנראה שאתה עושה משהו טוב.