יש כוכבים, יש סופרסטארים, ויש את בו ג׳קסון – על-אדם שנראה כאילו הגיע לכדור הארץ בתוך קופסא כחולה זוהרת. כשבו ג'קסון היה עולה על המגרש, המרחקים היו מתקצרים, הוא למעשה הגדיר מחדש את הגיאומטריה של המשחק. השחקן הכי מהיר, הכי חזק, והכי אקספלוסיבי בתולדות הספורט האמריקאי, הפך למולטי-אתלט הראשון בהיסטוריה, וניפץ בדרך כל סטיגמה שהתקבעה במגרשי הספורט.

להיות בו ג׳קסון

יש מספיק סיפורים על שחקני NBA שויתרו על קריירת פוטבול מבטיחה, ואין סיפור אחד על כדורגלן שויתר על קריירת שחמט מפוארת. זה אומר שאתלטים מוכשרים צריכים לבחור בגיל צעיר באיזה ענף ספורט הם רוצים להתמחות. בדרך כלל הבחירה תהיה בענף הדומיננטי שייתן להם את הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. אבל מה קורה אם אתה הספורטאי הכי מוכשר בשלושה ענפי ספורט במקביל?

ראינו מה קרה ל-מייקל ג׳ורדן כאשר הוא עבר לשחק בייסבול. גם אר.פי.ג׳י אנושי כמו יוסיין בולט ניסה לשחק חלוץ מרכזי, עד שהבין שלרוץ במהירות האור לא ממש עוזר בכדורגל. בו ג׳קסון לעומת זאת, היה כוכב בליגת הפוטבול והבייסבול האמריקאי. למעשה עד היום הוא האתלט היחידי בהיסטוריה שהיה אולסטאר בשני ענפי ספורט שונים. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, אם לא רצית להיות כמו מייק, רצית להיות בו ג׳קסון.

עקשן כמו חזיר

וינסנט אדוארד ״בו״ ג׳קסון נולד בעיירה קטנה בשם בסמר (Bessemer) שבמדינת אלבמה. הוא גדל בעוני מחפיר בבית שבו האמא גידלה לבדה עשרה ילדים. את הכינוי "בו" הוא קיבל מהמילה Boar Hog (חזיר בר). עוד בתור נער ג'קסון היה פראי, קשוח ועקשן כמו חזיר בר. השינוי הגדול בהתנהגות שלו הגיע אחרי שהוא פלש עם כמה חברים לחווה שכנה כדי לזרוק אבנים על חזירים. כתוצאה מהאקט הברברי, הבעלים הגיש תלונה במשטרה, וג'קסון נאלץ להתמודד עם הפרצוף המאוכזב של אמא שלו.

יש אינספור אגדות וסיפורים על בו ג'קסון, חלקם נשמעים דמיוניים, חלקם הפכו למיתיים, אבל כולם נשבעים שהם נכונים. למשל שבתור נער הוא קפץ מעל פולקסווגן, או שבזמן שהוא ברח מהמשטרה הוא זינק מעל תעלה באורך 13 מטר. חבר לקבוצה נשבע שהוא ואשתו ראו את ג'קסון עומד בתוך אגם, כאשר המים הגיעו לו לגובה הברכיים, ואז מהמקום עושה סלטה לאחור. ג'קסון דאג לא לאשר או להכחיש את הסיפורים עד גיל מאוחר, אבל כל הפעולות הלא הגיוניות שהוא עשה בקריירה המקצוענית שלו, גרמו לכולם להאמין שג'קסון הוא סופרמן וכל שמועה לגביו נכונה.

אלוף ארצות הברית

כבר בתיכון ג'קסון הצטיין בשלושה ענפי ספורט במקביל – פוטבול, בייסבול ואתלטיקה. הוא היה אתלט כל כך מוכשר שהוא לקח פעמיים את אליפות ארצות הברית בדקטלון (קרב-רב שכולל עשרה מקצועות כמו ריצה, זריקת דיסקוס, קפיצה לגובה וכד'…). בשתי הזכיות הוא פתח פער כל כך גדול בנקודות, שהוא בכלל לא היה צריך לבצע את המקצוע האחרון – ריצת 1,500 מטר. בסיום התיכון ג'קסון קיבל הצעה לשחק בייסבול מקצועני מהניו-יורק יאנקיז. המשמעות הייתה שהוא יכל לדלג על המכללה ולהרוויח 200,000$ לשנה כבר בגיל 18. ג'קסון הבטיח לאמא שלו שהוא ירכוש השכלה ולא יסיים כמו כל האפסים שמסתובבים בעיירה שלו. הוא סרב.

אתה לא יכול לפספס קאדילק

את קריירת המכללות שלו ג'קסון בחר להעביר במכללת אובורן הקטנה והצנועה (אותה מכללה שבה למד צ׳ארלס בארקלי). גם שם הוא בחר להמשיך עם האתלטיקה אבל לתת יותר משקל לשתי המקצועות שיש בהם עתיד פיננסי – פוטבול ובייסבול. כבר באימון הראשון עוזר המאמן פנה למאמן הראשי ואמר לו "אתה ראית מה הוא עושה?" התשובה של המאמן הייתה "אתה לא יכול לפספס קאדילק".

בשנה השניה הוא עזר לנבחרת הפוטבול לנצח לראשונה בהיסטוריה את היריבה השנואה – מכללת אלבמה. בשנה השלישית הוא הוביל את המכללה לניצחון בשוגר בול (Sugar Bowl) ונבחר לשחקן המצטיין במגרש. בשנה האחרונה שלו הוא לקח את תואר השחקן המצטיין במכללות (Heisman Trophy) כשבדרך הוא מנפץ כל שיא אפשרי. בסיום העונה מכללת אובורן תלתה את הגופייה שלו והוציאה את המספר 34 משימוש. עד היום בו ג׳קסון נחשב לשחקן המכללות הדומיננטי ביותר בהיסטוריה.

בחירת דראפט מבוזבזת

קריירת הבייסבול שלו במכללות הייתה קצת יותר צולעת. את רוב העונה השנייה הוא החמיץ בעקבות פציעה, בעונה הרביעית הבעלים של טמפה ביי מליגת הפוטבול (הקבוצה שהייתה אמורה לבחור ראשונה בדראפט 1986) לקח אותו במטוס הפרטי שלו לסיור התרשמות במתקני הקבוצה. ג'קסון שאל אותו לפני הטיסה אם הנהלת הליגה מאשרת את הביקור והוא השיב שכן. בדרך למשחק הבא ג'קסון נעצר על ידי המאמן שלו במנהרת השחקנים, הוא שאל אותו "זה נכון שהיית בביקור בטמפה", ג'קסון השיב שכן, והמאמן בישר לו שהנהלת הליגה לא אישרה את הביקור והוא מושעה מכל המשחקים עד סוף העונה.

ג'קסון היה בטוח שטמפה ביי עשו לו תרגיל בכוונה כדי שיפסיק לשחק בייסבול ויתמקד רק בפוטבול. בתגובה הוא הזהיר את ההנהלה של הקבוצה שלא תבחר בו כי זו תהיה "בחירת דראפט מבוזבזת". בדראפט 1986 טמפה ביי בחרה במקום הראשון את בו ג'קסון והציעה לו חוזה בסך 7.6 מיליון דולר. ג'קסון סרב וחתם במקום זה ב-קנזס סיטי רויאלס מליגת הבייסבול תמורת 1.07 מליון דולר בלבד.

את הסירוב של ג'קסון ניתן בקלות לפרש כשחצנות, יש ספורטאים שחולמים כל החיים לקבל צ'אנס קטן לשחק, שלא נדבר על חוזה מובטח ובטח שלא לוותר על כמעט 8 מיליון דולר. אבל האמת שג'קסון היה בדיוק ההיפך מזה, הוא היה איש של צנוע שהאמין בעקרונות פשוטים, מי שפוגע בי ייפגע בחזרה. כל החיים שלו ג'קסון האמין בעבודה קשה, בלתת הכל על המגרש, באהבה לספורט וביכולות שלו להצטין בכל ענפי הספורט. גם כשהוא בחר בקריירת בייסבול, היה ברור לו שהוא יחזור לשחק פוטבול. בשנת 1987 הוא נבחר במקום 187 על ידי ה-לוס אנג'לס ריידרס שהבעלים שלה לא רק שלא התנגד, אלא התלהב מהעובדה שישחק אצלו המולטי-אתלט הראשון בהיסטוריה.

נמלה מנסה לעצור אוטובוס

על הקריירה המקצועית של בו ג'קסון אפשר להרחיב בלי סוף, אבל האמת שאין לי מושג קלוש בפוטבול או בייסבול. ידוע שהיא כללה אלפי יארדים, טאצ'דאונים, הום-ראנים, סקנד-בייסים ועוד כל מני מושגים שמעניינים אותי כקליפת השום. הוא כמובן גם קרע לגזרים שיאים היסטוריים. כשאני מביט בסרטונים של בו ג'קסון רץ עם הכדור זה נראה כאילו יש לו מבערים בתחת, כאילו כולם מסביבו בהילוך איטי. ג'קסון הוא מסוג האתלטים שגורמים לך לתפוס את הראש ולא להבין מה בדיוק ראית. כשהמגנים של היריבה ניסו לעצור אותו, ומדובר היה בחתיכת מקררים, זה נראה כאילו נמלה מנסה לעצור אוטובוס. כשהוא היה זורק את הכדור בבייסבול, זה היה נראה כמו פגז שיוצא מלוע של תותח, ג'קסון היה חלום, אידאה, ההתגלמות של כל מה שמרגש ומעורר הערצה בספורט.

הולדתו של הקרוס-טריינינג

ההתחלה של סדרת האייר טריינר בכלל לא הייתה קשורה לבו ג׳קסון. בזמן שטינקר הטפילד התאמן במכון חדיש ומשוכלל שהציע מגוון פעילויות ספורט, הוא שם לב לתיק העצום והמפוצץ בנעליים שהוא סחב כל פעם מחדש. הוא הביט סביב וראה ששאר המתאמנים במכון מחליפים בין ענפי הספורט השונים, אבל עושים את זה עם נעליים לא מתאימות שעלולות לגרום לפציעות מסוכנות. הוא חשב לעצמו – למה לא ליצור זוג נעליים אחד שיתאים לכל ענפי הספורט? בלי לשים לב הוא בעצם יצר קטגוריה חדשה בעולם הסניקרס – הקרוס-טריינינג.

משנת 1987 עד שנת 1994 יצאו קרוב לארבעים זוגות נעליים בסדרת הנייקי אייר טריינר. כמיטב המסורת של נייקי, עם השנים נוספו להם כל מני אותיות וכינויים לא ברורים, והם גם עודכנו והוחלפו עם השנים. כדי ליצור אחידות הדגמים שלמטה מופיעים בשמות העדכניים שלהם ולא בשמות המקוריים שאיתם הם יצאו לראשונה לציבור.

Nike Air Trainer I

לנעל הראשונה בסדרה קראו Air Trainer 1 והיה לה עיצוב יחסית פשוט ששילב אלמטים מענפי ספורט שונים כמו כדורסל, טניס וריצה. שני סממנים בולטים אפיינו את הנעל החדשה – רצועת ולקרו באפר לחיזוק ותמיכה ואאוטריגר בסוליה לתוספת יציבות ואחיזה. הקולורווי שנבחר לנעל נקרא Chlorophyll על שם הפיגמנט שמעניק לצמחים את הצבע הירוק והתורם העיקרי לתהליך הפוטוסינטזה. מלבד העובדה שזה היה הצבע המרכזי על המכשירים במכון של הטפילד, הוא נבחר מתוך מחשבה להעניק רוח ואנרגיה לספורטאים.

הפרזנטור של הנעל החדשה נבחר במקרה. ג׳ון מקנרו לקח באותה תקופה הפסקה מטניס. הוא בדיוק סבל מפציעה טורדנית בקרסול והיה גם אבא טרי לעולל חדש. אחד מאנשי השיווק של נייקי נסע לבקר אותו עם הנעל החדשה, הוא הסביר למקנרו שלא מדובר בנעל טניס יעודית, אבל אולי היא תעזור לו להתמודד עם הפציעה בקרסול. מקנרו חזר לשחק עם ה-אייר טריינר 1 ולקח את שלושת הטורנירים הבאים בסבב. מאותו רגע האייר טריינר 1 הפכה להיות מזוהה איתו.

מקנרו היה ספורטאי שכייף לצפות בו בלי קשר לטניס. היו לו התקפי זעם בלתי נשלטים, הוא היה צורח על שופטים, מרסק מחבטים, מקלל, בועט, ותמיד במוד התקפי, על המגרש ומחוצה לו. העניין שמקנרו היה נראה כמו ליצן, בחור חיוור, צנום ומקורזל, לא בדיוק האליל שכולם רוצים להידמות לו. נייקי חיפשו אל יווני, הרקולס, דמות גדולה מהחיים – וזה בדיוק מה שהיה בו ג׳קסון.

Nike Air Trainer 88

לנעל השנייה בסדרה קראו Air Trainer 88 (במקור Air Trainer TW – Totally Washable) והיא הייתה היחידה שיצאה בגרסה נמוכה. הטפילד ויתר על רצועת הולקרו בחלק הקדמי, אבל הגדיל את הפנלים בצדדים כדי לאפשר מקום ליותר חרירי איוורור. כמו כן, הוא השתמש בחומרים סינטטים כמו מאש כדי שהנעל תהיה עמידה לנוזלים. המטרה הייתה לייצר גרסה קלה יותר של האייר טריינר, נעל שתתאים יותר לענפי ספורט כמו ריצה, תהיה מספיק תומכת עבור טניס ועדיין תהיה מספיק יציבה כדי להרים איתה משקולות. ה-Air Trainer 88 (נקראת גם Air Trainer II) עדיין לא הייתה קשורה ממש לבו ג׳קסון, אלא יצאה במן תקופת ביניים שבה נייקי עדיין חיפשה פרזנטור חדש.

Nike Air Trainer III

לנעל השלישית בסדרה קראו Air Trainer III (במקור Air Trainer SC) העיצוב שלה נשען על הבסיס של האייר טריינר הראשונה עם תוספת משולש תרמופלסטי בחלק האחורי. המשולש היה דומה מאוד לזה של ה-Air Jordan 4 וה-Air Tech Challenge II שיצאו שנה לאחר מכן. בנוסף, החידוש הגדול ביותר שלה היה כרית אויר גלויה בסוליה. כולם זוכרים מהסרט Do The Right Thing את האייר ג׳ורדן 4, אבל היא הופיעה רק בסצנה אחת קטנה. הנעל שמככבת ברוב הסרט היא זו שנועל מוקי (ספייק לי) והיא ה-אייר טריינר 3 מדיסון בול, שהייתה בהשראת כדור האימונים של בו ג׳קסון. המודעה שיצאה עם האייר טריינר 3 הפכה לאיקונית בעצמה. היא הציגה את ג'קסון לובש מגיני פוטבול ומחזיק מקל בייסבול עם הכיתוב "אם בו ג'קסון יאמץ עוד תחביבים, אנחנו מוכנים".

Air Trainer SC

את הנעל הרביעית בסדרה טינקר הטפילד כבר עיצב במיוחד עבור בו ג׳קסון. קראו לה Air Trainer SC (אף אחד לא יודע ממש מה המשמעות של האותיות SC, השערות מדברות על Supreme Court) והיא עוצבה בהשראת מבנה של הגוף של ג׳קסון – אתלטית, שרירית ומאסיבית. היא הוצגה כנעל העתיד שיכולה לשמש לכל מטרה, כדורסל, הרמת משקולות ואפילו ריצה. היא הציגה את מיטב הטכנולוגיה של אותה תקופה – קצף יצוק בצווארון סביב הקרסול, אפר מעור איכותי וכרית אויר גלויה בסוליה. הקו העיצובי שהטפילד בחר היה מהפכני לאותה תקופה והכיל פאנלים מרובים, סולייה אגרסיבית וכרית אויר גלויה, במה שהפך אותה לסוג של האולר השווצרי של הנעליים.

הקולורווי המזוהה ביותר של הנעל נקרא Auborn על שם המכללה שבה ג׳קסון למד והוא היה בצבעים אייטיזים צעקניים של כתום וסגול. עם השנים ה-Air Trainer SC הפכה לנעל המזוהה ביותר בסדרת האייר טריינר, והנעל האהובה ביותר של בו ג׳קסון.

Air Trainer SC II

הנעל החמישית בסדרה נקראת Air Trainer SC II והעיצוב שלה נשען בכבדות על הבסיס של ה-Air Trainer SC. השינוי המשמעותי הגדול היה תוספת של רצועת ולקרו בפורפוט שהייתה מאין חזרה לדגמים הראשונים בסדרה. כמו כן, הקצף בקרסול הוחלף לגרב פנימית מבד רשת כדי לספק יותר איוורור ולהפוך את הנעל לקלה יותר. לבסוף הטפילד הוסיף פסים אלכסוניים בחלק האחורי והקדמי שהעניקו לנעל מראה איקוני בלתי נשכח. הקולורווי המזוהה ביותר של הנעל הוא Citron שהיה מן נאון זרחני בצבע צהוב ירקרק שמאוד אפיין את שנות השמונים הזוהרות.

Air Trainer Max 91

הדגם האחרון בסדרת האייר טריינר נקרא Air Trainer Max 91 והוא היה יצירת מופת שהעניקה השראה לדגמים איקונים אחריו. גם הוא נשען על העיצוב המוצלח של שני דגמי ה-SC אבל עם שני שיפורים גדולים שנוספו. הראשון הוא שימוש בחומרים מתקדמים כמו נאופרין ובד רשת, בעיקר בחלק העליון מסביב לקרסול כדי להפוך את הנעל ליותר גמישה, אוורירית ומחבקת (השימוש בנאופרין יופיע גם ב-Nike Air Huarache שיצאה באותה שנה). השני הוא רצועה אלכסונית ששולבה במערכת השריכה במה שנראה כמו עיצוב מקדים ל-Nike Air Raid שיצאה שנה מאוחר יותר.

בדומה לדגמים הראשונים בסדרה, כרית האויר בסוליה חזרה להיות סמויה ונוסף משולש תרמופלסטי בחלק הקדמי. הקולורווי המזוהה ביותר עם הנעל הוא השחור והלבן שהיו הצבעים של ה-לוס אנג׳לס ריידרס מליגת הפוטבול (היום לאס-וגאס), וה-שיקגו ווייט סוקס מליגת הבייסבול שג׳קסון עבר אליה בשנת 1991. בנוסף, יצא גם דגם אפור צהוב ודגם בכחול, לבן שחור שהיו הצבעים של ה-קנזס סיטי רויאלס בה ג׳קסון שיחק לפני שעבר לווייט סוקס.

קלאסיקה על זמנית

החזרה לאלמנטים שנלקחו מהדגמים הראשונים בסדרה, בתוספת השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר באותה תקופה, הפכו את האייר טריינר מקס 91 למופת של עיצוב ולקלאסיקה על זמנית. הנעל הזו הייתה מאסיבית וקלה, שרירית ועדינה, והיא מילאה בדיוק את המהות לשמה סדרת האייר טריינר הוקמה, נעל מולטי שמתאימה לכל ענפי הספורט, מריצה, דרך כדורסל ועד הרמת משקולות.

הקמפיין הפרסומי שליווה את סדרת הנעליים של בו ג׳קסון הפך לקאסיקה בזכות עצמו ונחשב לאחד מהקמפיינים החשובים והזכורים ביותר בתולדות החברה. התמה המרכזית סביבו הייתה המשפט Bo Knows והוא שיחק על היכולות המוגזמות של ג׳קסון להצטיין בכל ענפי הספורט. כך בפרסומות ג׳קסון נראה משחק פוטבול, בייסבול, גולף, כדורסל, טניס, הוקי קרח, רוכב על אופניים ואפילו מנגן על גיטרה עם המוזיקאי בו דידלי. נייקי גייסה את כל התותחים הכבדים שלה כדי לקדם את הנעל כולל את מייקל ג׳ורדן, וויין גרצקי ו-ג׳ון מקנרו. הסלוגן ״בו יודע״ נחשב עד היום לקאלט, והפרסומות האיקוניות שלו שברו עוד שיאים יצירתיים בדרך של נייקי לכבוש את עולם הספורט.

הגדול ביותר בהיסטוריה

מייקל ג׳ורדן נחשב לכדורסלן הגדול ביותר בכל הזמנים, אבל בו ג׳קסון נחשב לאתלט הגדול ביותר בהיסטוריה. מלבד היכולות הבלתי נתפסות שלו להצטיין בענפי ספורט מרובים, הוא היה מהפכני ויצר תפיסות חדשות בכל מה שקשור לחיבור בין ספורטאי-על לסניקרס שלהם. הוא הוכיח שספורטאי יכול למכור נעליים מבלי לנעול אותם בכלל על המגרש – שכן נעלי פוטבול ובייסבול נראות אחרת לגמרי מסדרת האייר טריינר. מאחר והדגמים שלו לא היו נעליים שיצאו מתוך המגרש, אלא סניקרס שאמורות לשמש לענפי ספורט שונים ומגוונים, הדגמים שלו היו מבוקשים גם בקרב אנשים שבגלל לא התעניינו בפוטבול או בייסבול.

האישיות הפופית והפרסומות הצבעוניות שלו חיזקו את הקשר שהתחיל ג׳ורדן בין סניקרס לתרבות הפופ. ג׳קסון גם הופיע בסדרת משחקי וידאו, הרבה להתראיין בתוכניות אירוח וחשוב מכל השתתף ברחוב סומסום. הוא היה האתלט הראשון שעיצבו עבורו נעליים בהשראת מבנה הגוף שלו. הוא הביא צבעוניות חדשה לשוק הסניקרס, והיה גורם מרכזי בהבאת ספורטאים נוספים לנייקי כמו דיון סנדרס, בארי סנדרס, דן מרינו, קן גריפי ג׳וניור, מייקל ויק, דריל רביס, ו-ויקטור קרוז. הוא הפך את נייקי לחברה המובילה בשוק הקרוס-טריינינג, ומאוחר יותר עזר להפוך אותה לחברת הספורט הגדולה ביותר בעולם.

אייקון נצחי

בעקבות פציעה קשה בירך ג׳קסון פרש מפוטבול בשנת 1991 ועבר להתמקד בקריירת הבייסבול שלו. הבעיה שגם שם הוא לא הצליח לשחזר את היכולות שלו מלפני הפציעה ונאלץ לפרוש סופית ממשחק פעיל בשנת 1994. עם השנים בו ג׳קסון די נעלם מעולם הספורט. מבחוץ היה נראה שמפוזר סביבו אבק כוכבים, אבל עמוק בפנים הוא היה בחור צנוע וביישן, בתור ילד הוא גם היה מגמגם עניין שהחדיר בו חוסר ביטחון עמוק. הוא לא רדף אחרי קריירה טלוויזיונית כמו כוכבי עבר אחרים, אלא העדיף להשקיע את הזמן בלהיות אבא טוב לילדים שלו, שיכירו אותו מעבר למספר בגופייה והשם שמעליה.

אף אחד לא יודע מה היה קורה אם ג'קסון היה מתמקד רק בענף ספורט אחד או לא עובר פציעה קשה כל כך. כל המומחים בטוחים שהוא היה הופך להיות הגדול ביותר בהיסטוריה בכל ספורט שבו הוא היה בוחר. בסופו של דבר הוא לא זכה לממש את הפוטנציאל שלו, אבל כל מי שראה אותו משחק, יזכור לנצח את היכולות האתלטיות הפנומנליות, את המהירות, האקספלוסיביות, האינטיליגנציה, קור-הרוח, המסירות וכמובן את הפרסומות האהובות וסדרת הסניקרס האיקונית, כולם הפכו את בו ג'קסון לדמות מיתית, גדולה מהחיים ונצחית.