נתון אפל מההיסטוריה של נייקי, היא התחילה בכלל כיבואנית נעלי נעלי אסיקס לארצות הברית. אז עוד קראו לנייקי בלו ריבון ספורטס ולאסיקס אוניצוקה טייגר על שם המייסד המיתולוגי של החברה קיהצ'ירו אוניצוקה (Kihachiro Onitsuka). אבל המייסד של נייקי, פיל נייט לא סתם בחר באוניצוקה טייגר, הוא זיהה אצל החברה הצנועה מהעיר קוֹבֵּה (Kobe) שביפן את רוח החדשנות ואת השאיפה למצוינות שהוא העריץ כל כך. רוח שהביאה לעולם את הנעל המפורסמת ביותר של החברה, ואת אחת הנעליים האיקוניות ביותר בתרבות הסניקרס, ה-אוניצוקה טייגר מקסיקו 66.
אוניצוקה טייגר מקסיקו 66: אפשר לבנות הכל מכמעט כלום
ארבע שנים לאחר שארצות הברית הטילה שתי פצצות אטום על הירושמה ונגסאקי, יפן הייתה בשפל מוראלי נוראי. היא סבלה מנשורת גרעינית ומאזרחים שהמשיכו להיהרג מכוויות חריפות כתוצאה מהקרינה החזקה שהגוף שלהם ספג. אוניצוקה, איש צבא לשעבר, חיפש להרים את המוראל של נערים ונערות שלא ראו יותר עתיד במדינה. המוטו שלו היה שאתה יכול לבנות הכל מכמעט כלום, והוא ראה בספורט גורם שיכול לעשות את זה, להחדיר אמונה ומוטיבציה בילדים הצעירים של יפן.
אוניציקה-טייגר הוקמה בשנת 1949 מתוך מטרה לקדם ספורט באמצעות נעליים, השם נבחר כתוצאה מחיבור של שני רעיונות. יש אמרה ביפנית שטייגר רץ 1000 מייל כל יום, אוניציקה אהב טייגרים ורצה למזג בין השם שלו לדרך החיים הספורטיבית. הוא חיבר את שם המשפחה שלו למילה טייגר וכך נולד השם – אוניצוקה טייגר.
נעל כדורסל מתמנון
הנעל הראשונה שאוניציקה טייגר יצרה הייתה דווקא נעל כדורסל. מי שראה את מכבי תל אביב בתחילת שנות התשעים, זוכר שהקבוצה חתמה על הסכם חסות עם חברת נעלי ספורט יפנית, זאת הייתה חברת אסיקס. היום אסיקס הרבה יותר מזוהה עם נעלי ריצה, אבל דווקא נעלי כדורסל היו הבסיס שעליו החברה נבנתה. החברה ממשיכה עדיין לייצר נעלי כדורסל, למרות שלא ברור מי עוד משחק איתן.
הרעיון לנעל כדורסל עלה במוחו של אוניצוקה כאשר הוא אכל ארוחת ערב עם אמא שלו. כאשר היא סיימה את קערת הסלט שלה הוא לא שתה את המיץ, אלא נאבק עם רגל של תמנון שנשארה בתחתית. הוא התאמץ להוציא אותה וגילה להפתעתו שזה בלתי אפשרי, הרגל הייתה יצוקה לקערה.
המקרה הזה נתן לו השראה, הוא חשב שניתן להשתמש בטכנולוגיה של התמנון כדי להשיג אחיזה טובה יותר בקרקע. באותה תקופה נעלי כדורסל היו מצרך מבוקש ביפן והיה קשה למצוא אותן. אוניצקה התחיל לעבוד על הנעל החדשה והתוצאה הגיעה ב-1953, נעל הכדורסל הראשונה של אניצוקה טייגר, עם חזות שמאוד מזכירה את ה-קונברס אולסטאר. ההבדל הגדול בין שני הדגמים היה בקפסולות השאיבה בסוליה. אוניצוקה נתן לה את השם או.קי (OK), ראשי תיבות של השם שלו.
גרביים יפניות מצחיקות
אוניצקה לא נשאר רק בכדורסל והחל להתפתח לענפי ספורט נוספים כאשר היעד הבא היה ליצור נעלי ריצה. הפעם את ההשראה הוא שאב מה-טאבי (Tabi), גרביים יפניות מסורתיות שבהן הבוהן מופרדת משאר האצבעות. נעל הריצה הראשונה יצאה גם כן ב-1953, והיא אכן מאוד הזכירה את הגרביים המצחיקות.
אוניצוקה שם לב שאחת הבעיות הגדולות ביותר שרצים מתמודדים איתן היא שלפוחיות בכף הרגל שנוצרות כתוצאה משפשוף בסביבה חמה ולחה. הוא והמהנדסים שלו ניסו לעשות חורי איוורור בסוליה, אבל הרצים התלוננו שזה מרגיש כאילו הם רצים על חול. הם המשיכו לנסות שיטות שונות כולל להכניס מים קרים או אויר, אבל הנעלים הפכו כבדות ולא פרקטיות.
כד לפתור את הבעיה אוניצוקה שאב השראה ממערכות קירור אוויר של מנועי אופנועים. הרעיון היה שאם יהיו חורים בחלק הקדמי של הנעל, האוויר הקר יחדור לתוך הנעל כאשר היא תנוע קדימה. חורים באפר של הנעל לא היה רעיון מהפכני והיה קיים כבר אצל המתחרות. מה שהבדיל את הנעליים של אוניצוקה טייגר משאר החברות היה הזוית של הסוליה.
כאשר הרגל הייתה מורמת, האויר נכנס מהחלק הקדמי ומהחלק העליון של הגפה. כאשר הרגל הייתה בנחיתה, הזוית אפשרה לאויר שלכוד בתוך הנעל לצאת דרך חרירי האיוורור בצדדים. זו הייתה שוב הוכחה לחדשנות של אוניצוקה טייגר ולפתרונות היצירתיים שהיא מעניקה לספורטאים שלה.
התרחבות לענפי ספורט נוספים
החדשנות של אוניציקה טייגר ותשומת הלב שלה לפרטים הקטנים ביותר, הביאה רצים יפנים רבים לאמץ את המותג החדש. הנעליים שלה היו גמישות, אווריריות, קלות, עמידות, יעילות ונוחות. החברה המשיכה להתפתח ובשנת 1960 יצרה נעל ספייקים מהפכנית בשם רנספארק (Runspark). הנעל החדשה הצליחה לספק אחיזה טובה במשטח הריצה, ועם זאת להיות בעלת ספייקים קצרים יותר שאפשרו לה להתרומם בקלות מהקרקע. לאחר מכן היא המשיכה לייצר נעליים לענפי ספורט נוספים כמו היאבקות, סקי, סייף וטניס.
אוניצוקה טייגר מגיעה לארצות הברית
בשנת 1962 בלו ריבון ספורטס התחילה לייבא לארצות הברית את דגם ה-לימבר אפ (Limber Up) של אוניצקה טייגר כנעל אימונים. באותה תקופה הלימבר כבר הייתה דגם מוכח ביפן ופיל נייט התאהב בה ממבט ראשון. איש השטח של נייקי, ג'ף ג'ונסון, היה מתייצב עם הרכב האדום שלו בסמוך לתחרויות ריצה ברחבי המדינה ומעיף מתא המטען שלו זוגות של לימבר-אפ ב-7 דולר. הנעליים היו מעור דק במיוחד, עניין שהפך אותן לקלות ונוחות עבור רצים. הן צברו במהירה פופולאריות רבה ויצרו פתיחות אצל האמריקאים לחברה החדשה מיפן.
אוניצוקה טייגר מקסיקו 66
לקראת המשחקיים האולימפיים ב-1968 (שהתגלו בהן גם הפומה קלייד), אוניצוקה טייגר רצתה לייצר נעל חדשה שתייצג את משלחת הרצים היפנים. את הנעל היא ביססה על הלימבר-אפ המוצלחת, כאשר בדגם החדש החברה הציגה לראשונה את הפסים המפורסמים בצדדים. בהתחלה הן נקראו פסי מקסיקו, אולם עם השנים שינו את השם לפסי טייגר. הפסים הם לא רק דקורטיביים אלא ממש מספקים תמיכה נוספת לכף הרגל, היום הם כבר הפכו לסימן ההיכר של אסיקס.
העבודה על הנעל החדשה הסתיימה ב-1966 אבל אוניצוקה טייגר הכריזה על השקת הדגם החדש רק בסמוך לאולימפיאדת ניו-מקסיקו 1968. השם שנבחר הוא שילוב של השנה בה הדגם נוצר והאולימפיאדה שעבורה הוא נוצר – מקסיקו 66.
מדליה ראשונה באולימפיאדה
ה-מקסיקו 66 הייתה חוד החנית של אוניצוקה טייגר באותה תקופה, והיא הציגה לראווה את החברה היפנית לעולם. אומנם היא לא הייתה נעל תחרויות, אבל היא שימשה את הרצים במחנות האימונים ובחימום לפני המקצים.
לאוניצוקה-טייגר הייתה חשיפה עצומה באולימפיאדה הזו. עד היום הרץ היפני קנג'י קימיהרה (Kenji Kimihara) נותן קרדיט לדגם אחר של החברה, ה-מג'יק ראנר (Magic Runner) כסיבה להצלחה שלו לזכות במדליית כסף בריצת המרתון. המדליה זיכתה את החברה בפרסום רב והגבירה את הפופולאריות של אוניצוקה טייגר ברחבי העולם.
מקסיקו 66 בהוליווד
בשנת 1972 ברוס לי אימץ את הדגם השחור צהוב של הנעל כאשר נלחם בכוכב ה-NBA קארים עבדול ג'אבר בסרט גיים אוף דאת' (Game of Death). קוונטין טרנטינו הושפע מאוד מהסרט הזה ובשנת 2003 ו-2004 הוא הוא הצמיד לשחקנית אומה ת'ורמן את דגם הטיי-צ'י של המקסיקו 66, בסדרת הסרטים הקאלטית קיל ביל (Kill Bill). הרפרנס הקולנועי החזיר את אוניצוקה-טייגר לכותרות ומכירות הנעל הרקיעו שחקים באותם שנים. המחווה לברוס לי הייתה עוד חותמת שהמקסיקו 66 היא הנעל האיקונית ביותר במורשת של החברה.
מאוניצוקה לאסיקס
בשנת 1977, שש שנים לאחר הפרידה מבלו ריבון ספורטס, אוניצוקה טייגר התאחדה עם חברות ההלבשה וציוד הספורט GTO ו-JELENK והתחילה לפעול תחת השם אסיקס. הרעיון לשם הגיע מהמשפט: "ראש צלול בגוף צלול", בלטינית ההגייה היא Anima Sana in Corpore Sano ושם החברה הוא בעצם ראשי התיבות של המשפט הזה. היום אסיקס מוכרת בכל שנה הנעלה, לבוש וציוד ספורט בכמעט ארבעה מיליארד דולר. מתוך הסכום העצום הזה, כשלושים מיליון זוגות נעליים הן תחת המותג אוניצוקה-טייגר, שעדיין משמר את הדגמיים הקלאסיים של החברה ובראשם המקסיקו 66.
באסיקס מאמינים שאחרי שישים שנה מחזור חיים חדש מתחיל, מה שאומר שהם כרגע בתחילתו של מחזור שכזה. זו לא תהיה הנחה פרועה שהמקסיקו 66 תמשיך להוביל גם אותו.
-
דורסנית או לגיטימית: למה חברת נייקי תובעת את כל העולם?
קל לראות בחברת נייקי את המרשעת הגדולה שתובעת את כל המתחרים, הרי במשך שנים היא מנהלת מלחמה תביעות עם היריבה השנואה – אדידס, אבל לאחרונה נוספו לרשימת האויבים חברות ענק נוספות כמו סטוק אקס, לולולמון, ובייפ. בעוד התביעה נגד גופים גדולים עוד מתקבלת על הדעת, לחברה יש היסטוריית תביעות קטנונית מול חברות זניחות ואנשים פרטיים…
-
באנג תרנגול ונעלי שטן: מה עומד מאחורי התעלולים הוויראלים של MSCHF
לגבריאל וויילי (Gabriel Whaley) נמאס מאוד פוסט שיווקי בפייסבוק או תמונה סוחטת לייקים באינסטגרם. הוא הבין שהציבור כבר לא יכול לשאת את הרעש הטורדני שמייצר עולם הפרסום המסורתי, ולכן בחר להתחיל פרויקט שאפתני משלו בשם MSCHF שמטרתו להמציא את האינטרנט מחדש. לא לפנות ברצינות לכמה שיותר אנשים בתקווה לתפוס חלק קטן מהעוגה, אלא לפתור לאנשים…
-
קיקו קוסטדינוב: המעצב שהזריק חיים חדשים חברת אסיקס
גם אם לא כל הקולקציות נראות בדיוק אותו הדבר, באופנת הגברים מעט מאוד משתנה מעונה לעונה. העיצובים החדשים של המותגים הגדולים מרפרנסים לאופנת הרחוב, לפעמים לתרבות הפופולרית ומדי פעם לטרנדים עכשוויים, אבל בכל מה שקשור לגזרות מעניינות ומאתגרות, אין בשורה חדשה. קיקו קוסטדינוב הוא מעצב שלא יוצר מחדש את אופנת הגברים, אבל כן משנה את…
-
קית': מהו סוד ההצלחה הגדול של רוני פייג? | KITH
רוני פייג הוא לא מעצב אופנה, למעשה כוח-העל שלו הוא היכולת לייצר הייפ. זה מה שהפך את קית' מחנות צנועה לאחד ממותגי הסטריט-וור המשפיעים ביותר בעולם, ואת הביקור בחנויות של KITH לחוויה בפני עצמה. בעזרת קשרים במקומות הנכונים, הרבה עבודה קשה ולא מעט כישרון, פייג' יצר מוסד ניו-יורקי שמכתיב טרנדים בעולם הסניקרס, ולכן כל המותגים…
-
פיט פארה: פופ-ארט של סקייטבורד, אמנות ומוזיקה | Parra
לא משנה אם מדובר בעיצוב טישרטים, סירטוט, ציור, אנימציה או פיסול, אפשר לזהות מקילומטרים את הסגנון הייחודי של פיט פארה (Piet Parra). סטייל שהפך אותו לאמן מוערך על ידי הגלריות המובילות מעולם, ובמקביל לאחד היוצרים הפופולרים ביותר בתרבות הסטריט-וור. האופן שבו הוא הצליח לשלב בין עולמות הסקייטבורד, מוזיקה ואמנות חזותית, הפכו אותו לאחד האמנים המרגשים…
-
Stüssy: למה שון סטוסי הוא הסנדק של תנועת הסטריט-וור?
יש מעט מאוד מותגים בעולם הסטריט-וור שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם מעל ארבעים שנה. לייבלים שייסדו את הז'אנר, יצרו עדת מעריצים סביבם, והלוגו שלהם הפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם תרבות הרחוב. סטוסי היא בדיוק מותג כזה, ולמרות שהוא מלווה אותנו משנות השמונים, לא רק שהוא עדיין רלוונטי, שיא הפופולריות שלו עוד לפניו. זה הסיפור…
-
הסניקרס הטובות ביותר לשנת 2022: סיכום שנה
מה זה בכלל הסניקרס הכי טובות ואיך בוחרים אותן? רשימת הסניקרס הכי טובות מורכבת ממאפיינים כמו עיצוב, הייפ, רטרו, פופולריות, טכנולוגיה, השפעה, שיתופי פעולה וקורטוב של טעם אישי. לצורך העניין ה-נייקי פנדה הייתה הנעל הפופולרית ביותר גם בשנת 2022, אבל זה לא יכניס אותה לרשימה. כל הרעיון הוא גיוון שינסה לכסות את כל התחום הרחב הזה.…
-
נעלי HOKA: נעלי הריצה הנוחות בישראל של חברת הוקה – מדריך
דווקא בשיאו של טרנד הנעליים המינימליסטיות, הגיעו שני בחורים צרפתים עם גישה הפוכה לגמרי, מקסימום ריכוך וסוליה גבוהה עד כדי גיחוך. כמו כל עיצוב חדש, בהתחלה רוב הציבור התקשה לקבל את הגיאומטריה המוזרה של של נעלי HOKA, אבל היום אפשר כבר להודות שלא רק שהנעליים של החברה יצרו סטנדרט חדש בעולם הריצה, הם משכו אחריהן…