רק כאשר התיישבתי לכתוב את רשימת ה-סניקרס הטובות ביותר לשנת 2018, גיליתי שמדובר בשוק בלי הווה. מבט קליל ברשימה למטה, מראה שכמעט שכל הסניקרס שיצאו השנה הן נגזרות של דגמי עבר או מכוונות לעתיד הרחוק. כלומר ברור מהיכן העיצובים הגיעו ולאן הטכנולוגיה הולכת, אבל לא ברור היכן אנו נמצאים עכשיו.

הסניקרס הטובות ביותר לשנת 2018

האמת שזה די הגיוני, קשה מאוד להמציא שפה עיצובית או טכנולוגיה חדשה. עיצובים לא מגיעים יש מאין, הם תמיד נשענים על דגמי עבר, על קלאסיקות שהתוו לכולם את הדרך. דור המעצבים הנוכחי גדל בשנות השמונים והתשעים, ולכן זה זה טבעי שהרבה מהסניקרס שאנחנו רואים על המדפים, הן בסך הכל פרשנות עדכנית או טכנולוגיה חדשה לעיצובים שכבר מלווים אותנו עשרים ושלושים שנה.

הנעליים החדשות שיוצאות כמו ה-אדידס אולטרה בוסט 2019 או ה-נייקי פיר אוף גוד מציגות טכנולוגיה וצורה חדשה, אבל עדיין מלאות אזכורים מהעבר. אין ממש סניקרס שמסמלות את רוח התקופה, סניקרס שיהיה אפשר להביט בהן עוד עשר שנים ולהגיד "וואו זה כל כך 2018…"

הרטרו פורח מתמיד

מבחינת הטרנדים המובילים, אז הדאד שוז ממשיכות להכתיב אירוניות ומודעות עצמית ובינתיים נראה שהן כאן כדי להישאר. הצ'אנקי שוז לעומתן, די מאוסות, וכולנו מחכים שהדבר הזה יקרוס לתוך עצמו. הרטרו פורח מתמיד, ומראה שסניקרהדס עדיין מתגעגעים לעיצובים הקלאסים של שנות השבעים, השמונים והתשעים.

העתיד בארבעה מימדים

העתיד ללא ספק הולך לכיוון נעליים מינימליסטיות, אווריריות, קלות, נוחות, מחומרים סינטטיים ואם אפשר גם ממוחזרים. אדידס כרגע היא הראשונה שיצאה עם טכנולוגיית ה-4D, סוליה שמודפסת בתהליך של אור מתוך מטרה להפוך בעתיד את הנעל לאישית ומעוצבת, על פי כף הרגל הספציפית של כל אדם. כמובן שיקח עוד זמן עד שזה יקרה, אבל מעניין כיצד יגיבו שאר החברות להתפתחות הטכנולוגית החדשה. מה שבטוח הוא שבשנת 2019 אנחנו נראה עוד יותר דגמי רטרו, יותר דגמים חדשים שנשענים על דגמי עבר, יותר פיתוחים טכנולוגיים ויותר שיתופי פעולה עם אמנים, מעצבי אופנה וסלבריטאים, על חשבונם של הספורטאים.

12 הסניקרס הטובות ביותר לשנת 2018

Adidas Ultra Boost OG

התרנגולת של אדידס ממשיכה להטיל ביצי זהב. אחרי ארבע שנים רצופות שבהן היא שוברת שיאי מכירות, באדידס החליטו לרענן את הדגם המצליח ולהוציא בשנה הבא את ה-אולטרה בוסט 2019, גרסה משופרת לנעל המקורית. קשה להתווכח עם המרשם המנצח שרקחו לאולטרה-בוסט, נוחה, קלילה, מראה סבבה, מחיר סביר ואפילו ממוחזרת בחלקה. האולטרה-בוסט כבשה את קהילת הרצים ואת הרחובות, ובלי שנשים לב הפכה לסוג של קלאסיקה מודרנית. לא בטוח שאדידס תמשיך עם טכנולוגיית הבוסט לעוד שנים ארוכות, אבל השנה היא הוציאה מחדש את הנעל המקורית בגרסת ה-OG והתוצאה הייתה סולד-אאוט תוך כמה שניות, אם למשהו היה ספק, הפופולאריות שלה עדיין בשיאה.

Air Jordan XI Concords

הנעל היחידה ברשימה שאפשר לנעול לחתונה כמו למכביה. מבין כל סדרת האייר ג'ורדן, יש הסכמה שזו העז האמיתית. נייקי הוציאה אותה בסך הכל בפעם הרביעית בהיסטוריה והתוצאה… מיליון זוגות שנמכרו תוך דקות ספורות. אין עוד נעל השקה רגילה שיוצרת כזה טירוף ובלאגן סביבה. סתם בשביל הספורט עברתי בין כל האתרים סמוך מאוד למועד ההשקה, וכצפוי כולם זרקו אותי מכל המדרגות. לא היה סיכוי להשיג זוג למרות שהייתי מוכן לשלם את המחיר הרשמי – 220$. עד היום העיצוב של הקונקורדס שובר מוסכמות, נעל כדורסל מעור מבריק (Patent Leather) שמשמש בעיקר לנעליים אלגנטיות של אנשי עסקים עם חליפות שלושה חלקים. ג'ורדן חזר לשחק עם הנעליים האלו אחרי הפרישה הפתאומית ועם המספר 45 על הגב. הקונקורדס של 2018 יצאו לראשונה עם המספר 45 במקום 23 והטריפו סניקרהדס בכל העולם.

Balenciaga Triple S Mr. Porter Neon Green

למרות שהנעל המקורית יצאה ב-2017, האימפקט העצום של ה-בלנסיאגה טריפל אס ממשיך להכות ברחובות. תאהבו או תשנאו, אבל הנעל הזו היא הסמל הגדול של טרנד הצ'אנקי שוז. חברות כמו אדידס, פומה, פילה ונייקי, ממשיכות להוציא נעליים מגושמות ואירוניות, רק כי בלנסיאגה קבעה שהטרנד הזה עדיין חי וקיים. הן עדיין מתומחרות בהגזמה, אבל השנה בלנסיאגה סיפקה לנו כמה גרסאות נוספות של הטריפל אס, כולל דגם בירוק זרחני שמצליח לנתק את המפלצת מהאפרוריות והכבדות שלה. כמובן שגם הדגמים האלו האלו נחטפו, עניין שמראה שהביקוש עדיין קשיח. מעניין יהיה לראות האם כבר ב-2019 נוכל להכריז על מות הצ'אנקי שוז, או שנגזר עלינו לסבול אותו עוד כמה שנים.

Nike Air Fear of God

גם לנייקי הגדולה יש בעיות. בחברה זיהו שנערים ונערות לא אוהבים ללכת יותר עם נעלי הכדורסל המקצועיות שלה לבית הספר. בניגוד לנעוריי העליזים בשנות התשעים, אז נעלי כדורסל היו הדבר הכי רותח שיש, עם השנים משהו התחרבש קצת בעיצוב, המחירים הרקיעו שחקים והנוער של היום מעדיף חברות נגישות כמו ואנס, קונברס, או דגמים קלאסיים של אדידס. אז למרות שעדיין הולכים עם נייקי, וגם קונברס היא חלק מהמותג, לאבד הכנסה עיקרית כמו מחלקת הכדורסל זה משהו שהתאגיד לא יכול להרשות לעצמו. נייקי הבינה שהיא צריכה שינוי משמעותי והלכה לג'רי לורנזו, הבעלים של המותג הלוהט פיר אוף גוד. כמו הרבה מעצבים בני גילו, לורנזו גדל על דגמים קלאסיים של נייקי ושל מותג ג'ורדן. הוא יצר עיצוב חדש אבל הכניס בו אינספור איזכורים מסניקרס קלאסיות כמו האייר מקס 180 או האייר טק צ'אלנג, במטרה לעורר שוב את הרגש שמגיע עם סניקרס חדשות. ה-Nike Air Fear of God היו ללא ספק הצלחה עצומה, אבל תג מחיר מפחיד (400$) לא מאפשר עדיין לנוער לרכוש אותם. מעניין אם ב-2019 תהיה גרסה נגישה יותר שתחזיר את נעלי הכדורסל לרחבות בתי הספר.

Puma RS-Computer

השנה פומה החזירה את ה-אר.אס קומפיוטר למלאי. טוב לא ממש החזירה, מהודרה סופר מוגבלת ב-650$ לזוג, שנמכרה תוך דקות ספורות. ובכל זאת, נעל הריצה המהפכנית מ-1986 הייתה כל כך מתקדמת ופרובוקטיבית לתקופתה, שהיא נכשלה לגמרי במכירות והייצור שלה הופסק די בהתחלה. פומה יצרה טכנולוגיה שלקח לה בערך שלושים שנה להבשיל לכדי מוצר, שאפשר להשתמש בו מבלי לשבור את הראש. את הגרסה החדשה לא צריך לחבר לקומדור 64 עם דיסקט פלופי 1.2, אלא היא כבר יודעת לדבר עם אייפון או אנדרואיד באמצעות BlueTooth. הסילואט המקורי נשמר, מה שהופך אותה לפריט רטרו אדיר. אני מקווה שב-2019 יוציאו אותה גם לאנשים פשוטים כמונו במחיר סביר, אפשר גם בלי השבב והנורות.

 The Air Jordan Legacy 312 Hot Lava

הג'ורדן לגאסי 312 היא כמו להכין מאפה מבצק, שמן וסוכר, אין מצב שיצא מזה משהו לא טעים. דון סי גדל בשנות השמונים ורקח עם המעצבים של נייקי סוכריה נוסטלגית, היסטוריה מהלכת שמאגדת בתוכה מבחר של דגמים קלאסים שיצאו באייטיז ובניינטיז, בלי ניסיון לטשטש או להסתיר את העובדה שאין בנעל הזו דבר חדש. הרצועה נלקחה מהאייר אלפא פורס, האאוטסול מהאייר ג'ורדן 3, והחלק העליון והלוגו מהאייר ג'ורדן 1. גם הצבעים נלקחו מדגמים מיתולוגיים. המוצלח ביותר לטעמי היה הוט לבה שהושאל מהאייר טק צ'אלנג' של אנדרי אגאסי. כמובן שכל הדגמים הראשונים שיצאו היו סולד-אאוט מיד, אולם מאז נייקי ממשיכה להוציא את הסניקרס בצבעים נוספים שצריך להודות… הרבה פחות מוצלחים.

Adidas Futurecraft 4D Ash Green

אם רוצים להבין לאן עתיד הנעליים הולך, מוזמנים להביט ב-אדידס 4D. סוליית שרף בצורת שלד ירוק זרחני, שהודפסה בתלת מימד ולראשונה מזה שנים, החזירה את ייצור הנעליים לגרמניה. השנה אדידס הפליגה לכיוון שאליו כל החברות שואפות להגיע. היכולת לייצר בכמויות מסחריות נעל בהתאמה אישית, עבור כף הרגל של כל אדם. כרגע מדובר בנעל בוטיק שיוצאת בעיקר בחנויות אקסקלוסיביות דרך שיתופי פעולה עם מעצבים והמחיר שלה בהתאם. אבל ברגע שנעל הזו תהיה נגישה לכולם, לא תהיה סיבה עוד ללכת עם נעלי מדף שאין קשר בינן לבין כף הרגל שלנו. זה יראה כמעט מוזר שבמשך שנים בני אדם הלכו עם נעליים לא מותאמות אישית, וכל זה עוד לפני שראינו כיצד יגיבו המתחרות לטכנולוגיה המהפכנית.

"Kendrick Lamar x Nike Cortez Kenny III TDE "Championship Tour

כבר מזמן הבינו בחברות הגדולות שלא צריך ספורטאי גדול כדי להוביל ליין של נעליים. רק לאחרונה ריבוק החתימה את סלינה גומז, נייקי את בלה חדיד, אדידס את קיילי ג'נר ופומה את את קארה דלווין. הרשתות החברתיות הפכו אמנים, יוצרים ואושיות אופנה, לאייקונים שמשפיעים הרבה יותר על שוק הסניקרס מכל ספורטאי אחר. קנדריק לאמאר הוא בחירה מדויקת, יוצר מוכשר ומוערך, שהמשיך את החיבור הסמביוטי בין היפ-הופ מהחוף המערבי לנייקי קורטז. ה-Kenny נמצאת ברשימת הסניקר הטובות ביותר לשנת 2018 מאחר שלמרות שמדובר בנעל שיושבת על סילואט בסיסי ופשוט, העיצובים של לאמאר מצליחים להיות מורכבים, מרובדים, ומלאים בפרטים קטנים שמצליחים לעורר חיים באופן מעורר השראה.

Vans X Space Voyager Old Skool

הטירוף הגדול השנה היה סביב ואנס נאס"א, קולקציה שלמה שהולבשה על דגמים קלאסיים, סביב שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האמריקאית. אם ברחובות או במכון כושר אתה רואה בעיקר נייקי ואדידס, ככל שאוכלוסיית הגיל יורדת רואים יותר ואנס. יש שיגידו שזה המחיר, אבל זה יהיה עוול לאסטרטגיה המדויקת של המותג. ואנס יודעת להישאר מגניבה וצעירה דרך הפרזנטורים שלה וענפי הספורט שהיא בוחרת להיכנס אליהם בפינצטה. הקמפיינים הסוחפים שלה הם שגרמו לנעל להיכנס לרשימת הסניקרס הטובות ביותר לשנת 2018. זה לא יהיה ניחוש פרוע שגם ב-2019 רוח הנעורים תמשיך ללכת אחרי ואנס.

Puma RS-X Toys White

מכל חברות הספורט, נראה שדווקא פומה הצליחה להפנים את טרנד ה-דאד שוז יותר מכולן. החברה לקחה אושיית אופנה כמו קארה דלווין לקדם את המותג, ויצרה נעל שמשלבת בין צ'אנקיות ומסיביות לצבעוניות וספורטיביות. לסדרה היא קראה Re Imagination, כאשר הדגם Toys משתעשע בעולם המודעת העצמית והציניות. הרעיון הוא להראות שצעצועים פעם שימשו למשחקים, ואילו היום הם הפכו לפריט אספנות גרידא. השאלה הגדולה היא האם הטרנד הזה ימשיך גם ב-2019 או שהוא יבלע לתוך חור שחור, בכל מקרה פומה תמשיך לדרוך על הדוושה כל עוד היא יכולה.

Nike Air Presto Mid Acronym Racer Pink

בשנת 2001 הייתי בעלים גאה של זוג נייקי אייר פרסטו, לא היה להם שום דמיון לדגם הזה. כמובן שהסקרנות גילתה לי שמדובר בשיתוף פעולה בין בית האופנה הגרמני Acronym לבין נייקי. הצבעים הצעקניים עם ההדפסים בשחור לבן הם שתופסים את מירב תשומת הלב ואמורים לסמל, נסו לא להקיא, עתיד טוב יותר ואופק טכנולוגי לחוויה אנושית אקספרסיבית שמתעלה מעבר למרחב ולזמן. כמובן שמדובר באוסף של גיבובים מטופשים, אבל מהעיצוב אי אפשר להתעלם. הייתה תקופה במהלך השנה שכל האינסטגרם שלי היה מפוצץ רק בסניקרס האלו. אין יותר מדי מקומות לנעול אותם אליהם, ולמעשה אם תצא איתם מהבית רוב הסיכויים שתראה כמו אידיוט או ליצן, אבל דאאם הן רותחות ולכן הן ברשימת הסניקר הטובות ביותר לשנת 2018.

Nike React Element 87

המנצחת הגדולה היא גם זו שנבחרה לנעל השנה של רוב המגזינים הנחשבים ובצדק. הריאקט אלמנט 87 היא בין הבודדות שכמעט ולא שיחזרה או העתיקה דגמי עבר, אלא באמת יצרה עיצוב חדש ומרענן. מה שמושך בה את העין הם הגלים בסוליית הריאקט המחורצת ונקודות הלחץ הצבעוניות. לא כולם אוהבים את העובדה שהמעטפת של הנעל שקופה, אבל זה לא היה עיצוב גדול אם כולם היו אוהבים אותו. זו נעל שצריך לחשוב איזה גרביים נועלים איתה, אבל עם הגרב הנכונה, הלוק משתדרג פלאים. נייקי מציגה את הטכנולוגיה כשקעים ובליטות שאומורות להוריד לחץ מכף הרגל אבל שלא יהיו טעויות, היא לחלוטין שייכת לעולם הלייפסטיל ואנשים היו הולכים איתה גם אם הסוליה הייתה מבטון.

הייתי השנה בארצות הברית, שמתי פעמי לסניף של פיניש ליין, והנעל הראשונה שמיגנתה אותי הייתה אחותה הקטנה והנגישה של ה-87, הריאקט אלמנט 55. נייקי הצליחה לספק עיצוב שנוי במחלוקת ולא שגרתי, עם ימבה טכנולוגיה, מורכבות עיצובית, חומרים חדשים והמון פרטים קטנים שסניקרהס מתים עליהם. את הריאקט אלמנט 87 עדיין קשה מאוד להשיג, אבל את ה-55 אפשר לרכוש בקלות ויש מצב שאני עומד ליפול בפח הזה. בטוח שב-2019 נראה אותה יוצאת באינספור צבעים וטקסטורות חדשות, ויש מצב שהיא תככב ברשימה הזו גם בשנה הבאה.

יש עוד כמה סניקרס שהיו צריכים להיכנס לרשימת הסניקרס הטובות של ביותר לשנת 2018, בעיקר כי הן ממשיכות להצליח פה בארצנו הקטנה. לצערי החברה פה עדיין מאוד שמרניים, אם משיקולים כלכליים, אם מהמלאי המשמעם שקיים בחנויות ואם סתם מחוסר מודעות או עניין. התוצאה היא שגם בשנת 2018 כיכבו ברחבות בתי הספר ה-אדידס סטן סמית', ה-נייקי אייר פורס 1, ה-ואנס אולד סקול, ה-קונברס אולסטאר, וזה עוד עוד מבלי להזכיר את המנהג המוזר שהשתרש פה באופן בלתי מוסבר – בלנדסטון.

עיצוב קלאסי נשאר רלוונטי לאורך שנים

אבל לא הכל שחור, יש כמה הפתעות מעניינות, הנייקי אייר מקס 270 הפכה השנה לפופולארית במיוחד והיא בהחלט החליפה את ה-נייקי אייר הוראצ'י שכיכבה בשנים האחרונות. ה-פילה דיסרפטור הפתיעה עם כניסתה לנישת הצ'אנקי שוז, ושברה קצת את המראות הרגילים והמשעממים. גם ה-אדידס קונטיננטל 80 וה-נייקי אייר מקס 97 עשו קאמבק יפה, שמראה שעיצוב קלאסי נשאר רלוונטי לאורך שנים.

קצת תעוזה

אני חושב שזה לא מקרי שהעיצובים של החברות הגדולות נשארו מקובעים, וכתוצאה מכך החברה הצעירים ממשיכים ללכת עם אותם דגמים שהלכו איתם לפני עשרים ושלושים שנה. אין בזה רע כמובן, אבל הייתי רוצה שגם לנוער כאן יהיה את הסניקרס הגדולות שנוצרו בעידן שלהם, את הנעל שתזכיר להם את התקופה הטובה בחייהם. (אני יודע שהתשובה היא אדידס ייזי, פשוט קשה לי להשלים עם נעלי בית כעיצוב גדול). אני מאחל שבשנת 2019 יהיה לחברות הגדולות את התעוזה וההשראה לשלב את הטכנולוגיה שלהן עם שפה עיצובית חדשה ולא רק להישען על מורשת ונוסטלגיה, אולי זה יעזור לחברה הצעירים להיפתח קצת לדברים חדשים.