כבר שנים שאני שאני חייב לעבור סניף בנק, להירשם לחוג טניס ולהתחיל לכתוב על סדרת הסניקרס Kobe, אבל החיים ודחיינות כפייתית הובילו אותי לרגע הזה שבו קובי ברייאנט כבר לא איתנו, ואני כבר השלמתי עם העובדה שאני אתקע עם סניף הבנק המעפן שלי לנצח. אז אני יושב עצוב ובראש מורכן, כדי לסקר את סדרת הפרפורמנס החשובה ביותר מאז סדרת אייר ג'ורדן.

קובי ברייאנט: כל הסניקרס בתקופת אדידס | מדריך – חלק ראשון

סדרת קובי תחת אדידס הייתה מלאת טלטלות וחוסר יציבות, דגמים קלאסיים לצד נפילות איומות, עיצובים מבריקים לצד פארסות מביכות. בסופו של דבר קובי עזב מבלי לטרוק את הדלת, ואפילו היה מוכן לשלם שמונה מיליון דולר רק בשביל להשתחרר מהחוזה, אקט שממחיש שוב כמה הוא היה איש של שלמות ומצויינות, ושאם דברים לא הלכו בדרך שלו, הוא היה מוכן לפרק את הכל רק כדי למצוא מקום טוב יותר.

המייקל ג׳ורדן הבא

עד היום אני זוכר את הכותרת של מנחם לס בעיתון ספורט מעריב מ-1995: קובי ברייאנט וקווין גארנט – המייקל ג'ורדן והקארל מלון הבאים. היום אפשר לראות בטיק-טוק כל פרחח שמקפיץ כדור בפעם הראשונה, אבל אז לא היו רשתות חברתיות או אינטרנט לצורך העניין, את החדשות קיבלנו ממוסף הספורט שנקרה בבוקר במכולת.

היום הייתי מתייחס לכותרת כזו בציניות, אבל אז אני זוכר שהיא הלהיבה אותי מאוד, הבטחתי לעצמי לשנן ולזכור את השמות האלו, קובי ברייאנט וקווין גארנט, קובי ברייאנט וקווין גארנט. השנים עברו וההיסטוריה הוכיחה שמנחם לס לא הגזים מספיק, קובי ברייאנט הוא באמת הדבר הכי קרוב למייקל ג'ורדן שהליגה הזו ראתה.

המאכר וליגת התיכונים

האיש שהביא את קובי ללייקרס נקרא סוני ואקרו (אותו מאכר שהביא את מייקל ג'ורדן לבולס). בתחילת שנות התשעים ואקרו עבד בנייקי ואז פוטר על ידי פיל נייט. הוא הרגיש שנייקי ניצלה את הקשרים הרבים שלו עם קבוצות ומאמנים ואז זרקה אותו לכלבים. גם פיטר מור (המעצב של ה-אייר ג'ורדן 1 וה-אייר ג'ורדן 2) וסגן הנשיא רוב סטראסר עזבו את החברה בטונים צורמים.

הצמד התאחד ורכש את זכויות ההפצה בארצות הברית של היריבה השנואה אדידס. הם התקשרו לואקרו ואמרו לו שהם מחפשים שחקן כדורסל אבל אין להם תקציב גבוה לשלם לו. ואקרו היה שועל רחוב ערמומי, הוא ידע ששחקן פעיל לא בא בחשבון ואפילו שחקנים במכללות ידרשו סכומים גבוהים, אז הוא הלך למקום היחיד שנייקי לא נמצאת בו, ליגת התיכונים.

מצאנו את הבחור שלנו

וקארו שמע על נער צעיר מוכשר מתיכון לואר מריון שנמצא בפרבר של פילדלפיה. הוא נסע לראות אותו במשחק אחד, וזה הספיק כדי להתקשר בחזרה לסטראסר ומור להגיד להם "מצאנו את הבחור שלנו" (פה אני אמור לתת את רשימת ההישגים של קובי בתקופת התיכון, אבל תאמינו לי הוא זכה בהכל). כדי לוודא שהוא לא יחתום בחברה אחרת, סוני הבטיח לברייאנט מיליון דולר בסיום התיכון עבור חוזה עם אדידס.

בעקבות ההצעה המפתה של סוני, קובי ברייאנט לא שיחק במכללה אלא הגיע לליגת ה-NBA ישר מהתיכון. באחד הטריידים הגרועים בתולדות ה-NBA, דרך קומבינה ששלחה את ולאדה דיבאץ' לשרלוט הורנטס, הלייקרס קיבלו את בחירת הדראפט של שארלוט. בדראפט 1996 קובי ברייאנט נבחר במספר 13, ואז הועבר ללוס אנג'לס לייקרס.

היורש של אלוהים

מהשנייה הראשונה בליגה, כולם הכתירו את קובי כיורש של אלוהים. בניגוד לגדולים וטובים לפניו כמו וינס קרטר או גלן רובינסון, קובי באמת האמין בזה, הוא היה האיש הנכון שקורץ מהחומר הנכון. כשקובי הגיע לליגה ג'ורדן היה בסוף הקריירה שלו, ולפני פרישה שהפעם הייתה אמורה להיות האחרונה בהחלט. משחק האולסטאר ב-1998 סימל את טקס העברת הלפיד, כל המשחק היה בסימן המלך נגד יורש העצר ושני הכוכבים סיפקו את הסחורה.

ג'ורדן סיים עם 23 נקודות וזכה ב-MVP וקובי סיים עם 18 נקודות כשהוא מספק כמה היילייטס מרהיבים. אחרי המשחק ג'ורדן סיפר שהוא לא ראה מימיו שחקן עם כריזמה כמו של קובי ברייאנט. כמה שנים מאוחר יותר, הוא גם הודה שקובי הוא השחקן הגדול ביותר מלבדו כי "שניהם סובלים מאותה קללה", כוח פנימי שדוחף אותם להצטיין ולהיות יותר טובים מכולם.

בתחילת דרכו ג'ורדן רצה לחתום באדידס ואילו קובי ברייאנט, כאילו כדי להגשים את המשאלה שלו, אכן חתם באדידס. בשנים 1997-2001 הוא היה חתום באדידס ושיחק עם ליין נעליים על שמו, כמה מהן נחשבות עד היום לנעלי הכדורסל הטובות ביותר שיצאו מאז מעולם. הן נשכחו רק בגלל שקובי עבר מאוחר יותר לנייקי ויצר סדרה עוד יותר מפוארת אצלה, אבל בקרוב מאוד נראה מוטיביים מרכזיים מתקופת אדידס חוזרים בסדרת הייזי של קניה ווסט, ואולי אפילו בדגמי הכדורסל העתידים לבוא.

כל הנעליים של קובי ברייאנט בתקופת אדידס

1997 – adidas EQT Top Ten 2000

טכנית האדידס EQT Top Ten 2000 לא הייתה הנעל של קובי ברייאנט, אלא חלק מליין שנקרא FYW (ראשי תיבות של Feet You Wear). פיתוח טכנולוגי של אדם בשם פרמפטון אליס (Frampton Ellis) לנעלי ריצה, פוטבול וכדורסל שהוא מכר לאדידס. הרעיון היה לייצר תחושה של רגל יחפה, כדי להעניק לספרטאים הרגשה יותר קרובה לקרקע ולדמות תנועה טבעית של הקרסול כדי להפחית לחצים. היום נייקי מתגאה בטכנולוגיית ה-Free שעושה בדיוק את אותו הדבר (וגם הסוליה דומה באופן מחשיד), אבל אדידס הציגה את אותה טכנולוגיה כבר באמצע שנות התשעים. הטופ-טן הייתה נעל מהפכנית וחלוצה אמיתית במגרשי הכדורסל וקובי ברייאנט נבחר להוביל את הקו החדש.

1997 – Adidas EQT Elevation

על הקונספט של הטופ-טן אדידס יצרה את ה-EQT Elevation, נעל שרירית ומנופחת כדרכן של נעלי כדורסל בשנות התשעים. הפעם העיצוב היה יותר אדג'י ומעניין, מן גלים מחודדים בתנועה, שנהפכים לסמל שלושת הפסים של אדידס. בעונתו הראשונה בליגה קובי שיחק בקושי 15 דקות למשחק וקלע 7.6 נקודות, אבל עם הנעל הזו הוא זכה בתחרות ההטבעות כאשר הוא העביר את הכדור בין הרגליים בזמן הריחוף באויר. התמונה שלו מטביע עם ה-EQT Elevation נהפכה לאיקונית, ולכו עם השנים הן הפכו להיות מזוהות עם השושלת של קובי ברייאנט.

1997 – Adidas Kobe Bryant: KB8

לפני שהפך לאולסטאר, לפני תואר ה-MVP ולפני שזכה באליפות ה-NBA חמש פעמים, קובי היה בסך הכל נער בן 18 שקפץ מהתיכון לליגת הכדורסל הטובה בעולם. דווין בוקר, ג'ימי באטלר, טריי יאנג, כולם כוכבים גדולים ולאף אחד אין עדיין נעל על שמו. ליאניס אנטטוקומפו לקח חמש שנים לקבל את הנעל שלו ואילו כאן אדידס לקחה הימור מטורף, לתת לילד בן 18 ליין של סניקרס על שמו כבר בעונה השנייה שלו בליגה.

האדידס KB8 היא בעצם ה-EQT Elevation על סטרואידים – יותר שרירית, יותר באלקית ויותר מוחצנת. עד היום מדובר בעיצוב מדהים, והיא נחשבת בצדק לקלאסיקת ניינטיז ולאחת מנעלי הכדורסל הגדולות ביותר בכל הזמנים. אני מכיר אותה בתור Crazy 8 וזו הנעל שאני זוכר מסביבי בבית הספר באותה שנה. אדידס ממשיכה להוציא אותה עד היום, אבל עם צבעים מעצבנים וחומרים מוזרים. אני מחכה למהדורת ה-OG, שחור לבן מעור, בדיוק כמו שהייתה לקובי ברייאנט.

1998 – Adidas Kobe Bryant: KB8 II

יש כאלו שמתעלמים מקיומה של הנעל הזו ודי ברור למה, אדידס פישלה לגמרי עם הנעל השנייה של קובי, שנקראה גם Crazy 2. אומנם נוספה טכנולוגיית ה-adiPRENE (מדרס פנימי קל עם כרית ריכוך שמעניקה אנרגיה חוזרת), אבל הפעם באדידס החליטו דווקא להוריד את הפרופיל של הגלים בסוליה, להוסיף בליטות בצורות משונות באפר, לשלב פיסת גומי שקופה לא ברורה בצד החיצוני, ולהגדיל את הלוגו בצורה גסה וחסרת פרופורציה. קובי לא אהב את הנעל הזו שהייתה בין סתמית למכוערת, ולמרות זאת, היא עדיין חלק חשוב בשושלת.

1999 – Adidas Kobe Bryant: KB8 III

הדגם השלישי בדרת הקובי הוא האחרון בסדרת ה-FYW מאחר והיא הופסקה לאחר מחלוקת תמלוגים עם היוצר שלה פרמפטון אליס. מאוחר יותר יתברר שהפרידה של אדידס מאליס תהיה קריטית, ותהפוך לחלק חשוב בהחלטה של קובי לעזוב בסופו של דבר את החברה. קובי מאוד אהב לשחק עם נעליים שנותנות תחושה קרובה לקרקע, וזה בדיוק מה שטכנולוגיית ה-FYW העניקה.

יש כאלו שחושבים שהיא הכי מוצלחת מכל סדרת ה-KB8 אבל תרשו לי לגחך. אומנם גם בה שולבה טכנולוגיית ה-adiPRENE, אבל הבחירה ללכת על מראה מינימליסטי ולעקם את לוגו הפסים היא איומה ונוראה. היא די חירבה את הנעל ואין פלא שאף אחד לא רצה ללכת איתה, יותר מזה, מעטים בכלל זוכרים אותה. הדבר הטוב היחידי שיצא מהנעל הזו הוא הייזי 500, שתקבל את הסולייה שלה 18 שנה מאוחר יותר.

2000 – Adidas Kobe Bryant: The KOBE

לאחר הפרידה מ-FYW, לאדידס לא הייתה ברירה והיא נאלצה להתחיל מחדש, לבנות את העיצוב של הקובי החדשה מאפס. התוצאה היא עוד יצירת מופת ואחד מהדגמים הקלאסיים בכל הזמנים. הג'ורדן 14 שיצאה שנתיים קודם, הושפעה מרכב הפרארי של מייקל ג׳ורדן.

הרכב האהוב על קובי ברייאנט היה אאודי TT (וגם רכב החלומות שלנו בתור נערים) ולכן הקובי החדשה עוצבה בשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית. כמו כל עיצוב גדול, הוא שנוי במחלוקת, אבל גאוני ועל-זמני. זו הייתה נעל אמיצה, עתידנית ומפוצצת טכנולוגיה. קובי דווקא אהב את הנעל הזו, והוא גם לקח איתה את האליפות הראשונה שלו.

2001 – Adidas Kobe Bryant: KOBE TWO

אין ספק שאדידס רצתה לתת פה הצהרה עיצובית, אבל במקום זאת היא יצרה קופסת פח אשפה מגושמת, מטופשת ויומרנית, במסווה של נעל כדורסל. הקובי II קצת שכחה את הייעוד הראשוני שלה, ולכן מהר מאוד היא הגיעה למדפים של האאוטלטים, וגם שם המשיכה להעלות עובש. קובי בעצמו לא סבל אותה ובפלייאוף הוא חזר לשחק עם הדגם הראשון. באותה עונה הוא נבחר למשחק האולסטאר, לחמישיית ההגנה וגם את העונה הזו הוא סיים עם אליפות, אבל מבחינתו האכזבה הגדולה מהנעל הייתה הקש ששבר את גב הגמל.

בסיום העונה קובי בחר לא להמשיך את החוזה מול אדידס, יותר מזה, הוא היה מוכן לשלם לה שמונה מיליון דולר, רק כדי לצאת מהחוזה. גם הידיעה שבמשך שנה שלמה אסור לו יהיה לחתום עם חברה אחרת, לא השפיעה על ההחלטה שלו לעזוב. כך נוצר מצב אבסורדי שלכוכב הכי גדול בליגה, לא היה חוזה נעליים, ובכל עונת 2002-2003 הוא יכל לשחק עם איזה נעליים שהוא רצה.

סניקרהדס ברייאנט

פה התגלה שברייאנט הוא סניקרהד מטורף. כשהוא חופשי מחוזה מחייב הוא עלה לשחק כל נעל אפשרית, אייר פורס 1, אייר ג'ורדן 3, אייר ג'ורדן 6, אייר ג'ורדן 7, אייר ג'ורדן 8, אייר ג'ורדן 11, אייר ג'ורדן 17, אייר ג'ורדן 12, ריבוק קוושטון, ריבוק אנסוור, קונברס וופון, נייקי פלייט הוראצ'י וחברה בשם And 1 שאז עוד הייתה רלוונטית. ב-2004 יתחיל עידן חדש לסדרת הקובי תחת נייקי, כאשר הוא יחתום איתה על חוזה בשווי 45 מליון דולר.